מספרים עלינו

מאת עו״ד אילן יעקובוביץ

משבר הקורונה מביא זוגות רבים לכדי פרידה וגירושין, שמצריכים חלוקת רכוש ביניהם. האם יש למשבר הקורונה השפעה על הדרך שבה יחולק הרכוש בין בני הזוג?

כפי שכתבנו בעבר, נקודת המוצא היא שכל הרכוש שנצבר על ידי כל אחד מבני הזוג במהלך תקופת החיים המשותפים, הוא רכוש משותף שאת שוויו יש לאזן בין הצדדים. זאת למעט נכסים שהתקבלו אצל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה, או נכסים שהוסכם עליהם שלא יאוזנו בין הצדדים (כגון בהסכם ממון למשל או בהסכמה ספציפית לגבי נכס מסוים).

כאשר מצבת הנכסים כוללת עסק , חברה, או שיש לאחד מבני הזוג נכסים כגון מניות או אופציות בחברת סטארט-אפ, המצב מורכב יותר. במצב דברים זה, יש לשום את השווי של החברה, ועל הצד שהחברה רשומה על שמו לשלם לצד השני מחצית משווי זה. הגישה המסורתית היא הערכת שווי כלל הנכסים המשותפים בנקודת הזמן של הפרידה,  וחלוקתו בחלקים שווים בין הצדדים.

משבר הקורונה מציג בפנינו בעיה לא פשוטה במצב כזה. הערכת השווי של החברה, מבוססת במידה רבה על צפי של תקבולים עתידיים. למרבה הצער, משבר הקורונה טרף את הקלפים – עסקים וחברות רבים שהיו משגשגים ובעלי שווי רק לפני המשבר, נמחקו לחלוטין. גם אלו שלא קרסו, נמצאים בחוסר וודאות. לכן הניסיון להעריך היום שווי של עסק או חברה בשיטות החשבונאיות המקובלות והמוכרות המבוססות על תקבולים בעתיד, הוא חסר ערך שכן לא ברור כלל אם יהיו תקבולים עתידיים ואם כן אז כמה.

פתרון אפשרי, הוא שבית המשפט יקבע תשלומים עיתיים במקום תשלום אחד גדול וחד פעמי. כלומר, לקבוע שבן הזוג "החזק" כלכלית ישלם מדי חודש סכום קבוע לבן הזוג האחר, לתקופה מסויימת. זאת כפי שנעשה באופן שגרתי לגבי מזונות ילדים. באופן מסורתי, קיימת שאיפה של המשפט לייצר הפרדה רכושית סופית בין בני הזוג, ולכן כיום פסיקת בתי המשפט עדיין לא מאפשרת תשלומים עיתיים עבור שווי נכסים.

ייתכן שהגיעה העת לקביעת כללים חדשים לאיזון רכושי וכלכלי בין בני זוג שנפרדים, כללים שמותאמים למצב הנוכחי ומאפשרים חלוקה הוגנת וצודקת, המחייבת גמישות, במקום להמר על עתיד לא ודאי ולהטיל את התוצאות של הפסד בהימור זה, באופן מלא על ראשו של אחד מבני הזוג בלבד.

כיצד משפיעים מצבי חירום, כמו משבר הקורונה ומבצע "שומר חומות" שחווינו לאחרונה, על התנהלות של משפחות גרושות ופרודות?

מה עושים למשל במצב בו לאחד ההורים יש ממ"ד בביתו ולאחר אין?

מוזמנים לצפות בהסבר שנתתי בתכנית "סוגרים חשבון" על ההתמודדות עם ילדים במקרים של מתיחות בין הורים במצבי חירום, וגם לשמוע טיפ מעשי איך מפעילים שיקול דעת שונה במצבים אלו.

מאת עו״ד אילן יעקובוביץ

כשבני זוג נפרדים, אחד הנושאים החשובים ביותר שעומדים על הפרק, הוא חלוקת הרכוש ביניהם.
המחלוקות הרכושיות והכספיות, הן אלו שבמרבית המקרים גורמות לסכסוך בין הצדדים, סכסוך שמתגלגל לבית המשפט.
כידוע, משבר הקורונה הנוכחי מביא זוגות רבים לכדי פרידה וגירושין. האם יש למשבר הנוכחי השפעה על הדרך שבה יחולק הרכוש?

כדי לענות על שאלה זו, צריך קודם להבין את העקרונות לפיהן מבוצעת חלוקת הרכוש ואיזון הכספי בין הצדדים בדרך כלל. נקודת המוצא היא שכל הרכוש שנצבר על ידי כל אחד מבני הזוג במהלך תקופת החיים המשותפים, הוא רכוש משותף שאת שוויו יש לאזן בין הצדדים. זאת למעט נכסים שהתקבלו אצל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה, או נכסים שהוסכם עליהם שלא יאוזנו בין הצדדים (כגון בהסכם ממון למשל או בהסכמה ספציפית לגבי נכס מסוים). במקרה הנפוץ של המשפחה הישראלית הממוצעת, הרכוש כולל את דירת המגורים (שברוב המקרים רשומה בחלקים שווים על שם שני בני הזוג), תכולת הדירה, רכב או שניים, וחסכונות ככל שקיימים בחשבונות הבנק של בני הזוג בנוסף לזכויות סוציאליות ופנסיוניות (כגון קרן השתלמות, קופת פנסיה וכד'). במקרה נפוץ זה, החלוקה די פשוטה: כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית השווי מהרכוש המשותף. הדירה תימכר ותמורתה תחולק בחלקים שווים בין הצדדים (או שאחד מהצדדים ירכוש את המחצית של הצד האחר), שווי הרכבים והתכולה יאוזנו בחלקים שווים בין הצדדים כמו גם הכספים שקיימים בחשבונות, והחיסכון הפנסיוני יאוזן גם הוא בין הצדדים.

אך מה קורה כאשר מצבת הנכסים היא מורכבת יותר? למשל, כאשר אחד מבני הזוג מנהל עסק באמצעות חברה, או שיש לאחד מבני הזוג נכסים כגון מניות או אופציות בחברת סטארט-אפ למשל? מה קורה כאשר בין בני הזוג קיימים פערים משמעותיים ביכולת ההשתכרות, למשל כאשר אחד מבני הזוג ויתר על התפתחותו המקצועית ועל קריירה והקדיש עצמו לטובת הבית והטיפול בילדים, בעוד בן הזוג האחר התפתח מקצועית והפך להיות לבעל מקצוע עם מוניטין רב וכושר השתכרות גבוה ביותר? כאן האיזון הרכושי בעת פרידה הוא מורכב יותר.

מאת עו״ד אילן יעקובוביץ 

חיסוני קורונה לילדים תופסים את הכותרות, ומעלים אל פני השטח מחלוקות רבות.
גם בין הורים פרודים וגרושים עלולות להתעורר מחלוקות לגבי חיסון של ילדיהם.
מה עושים במצב בו אחד ההורים מעוניין לחסן את הילד בעוד האחר מתנגד?

את התשובה ניתן לגזור ממחלוקות דומות בין הורים גרושים, שהוכרעו בעבר על ידי בתי המשפט.

חשוב לזכור, שעל פי החוק לשני ההורים יש מעמד שווה ואפוטרופסות מלאה על ילדיהם. כל החלטה בנוגע לילדים, צריכה להתקבל בהסכמה של שני ההורים. במידה ויש בין ההורים מחלוקת שאינם מצליחים ליישבה, יכריע בדבר בית המשפט. לכן, התנגדות של אחד מההורים לחיסון של ילדם נגד קורונה, מחייבת פניה לבית המשפט כדי שיכריע במחלוקת.

כיצד מכריע בית המשפט במחלוקות שכאלו?

בדרך כלל, בית המשפט ממנה מומחה בתחום המקצועי הרלוונטי אשר יחווה את דעתו מה ישרת את טובת הילד בצורה המיטבית. על פי רוב, המומחה מכריע לפי הקונצנזוס הרפואי באותה סוגיה.

ניתן להניח, שאם תתעורר מחלוקת דומה לגבי חיסון נגד קורונה לילדים, כלומר אם אחד ההורים יתנגד מסיבה כלשהי למתן החיסון, צפוי בית המשפט למנות מומחה אשר ייתן חוות דעת על פי מיטב המחקרים והידע המקצועי בתחום. בהתאם, צפוי מומחה בית המשפט להמליץ על מתן החיסון, וכך גם צפוי לפסוק בית המשפט.

יש לציין כי בתי המשפט כבר הכריעו בעבר במחלוקת לגבי מתן חיסונים אחרים לילדים. כידוע, יש קבוצה של מתנגדי חיסונים מטעמים שונים, לא רק לגבי חיסוני הקורונה, אלא לגבי חיסונים בכלל, מכל מיני סיבות, בין אם בשל סיבות "אידיאולוגיות" כאלו ואחרות, ובין אם בשל תיאוריות קונספירציה שונות ומשונות. בתי המשפט היו נחרצים ועקביים בגישתם: בכל מקרה בו אחד ההורים התנגד למתן חיסון לילד, מהסיבות האמורות לעיל, ומומחה רפואי שמונה לא מצא שלילד המסוים שעניינו נדון יש בעיה ספציפית שמונעת ממנו מלקבל את החיסון, הורה בית המשפט על מתן החיסון, למרות עמדת ההורה המתנגד לכך.

לאחרונה, עלו בכותרות מחלוקות סביב נושא חיסוני הקורונה לילדים.
מה עושים במצב בו הורים גרושים או פרודים חלוקים ביניהם ביחס לחיסון ילדיהם נגד קורונה או ביחס לטיפול רפואי אחר?

מוזמנים לצפות בהסבר שנתתי בתכנית "סוגרים חשבון" על הפתרון למחלוקת שכזו, מה השאלה המרכזית שבית המשפט יבחן בסכסוך וכיצד יכריע בעניין.

אני גאה ונרגש לשתף, שמשרדי, אילן יעקובוביץ – משרד עורכי דין למשפחה נמנה עם משרדי עורכי דין המדורגים בתחומי דיני משפחה וירושה על פי דירוג DUNS 100.

אני מודה ללקוחותיי על הבעת האמון.

אמשיך להעניק לכם שירות משפטי אמין, מקצועי ובליווי אישי לכל אורך הדרך.

להתייעצות אישית ראשונית ניתן לפנות אלינו [email protected].

מתלבטים האם להישאר בזוגיות או לצאת לדרך חדשה?

מוזמנים לשמוע בהסבר שנתתי בתכנית "סוגרים חשבון" מהן השאלות והשיקולים שעליכם לבחון בדרך לקבלת ההחלטה הנכונה עבורכם ולהכיר את הליך הייעוץ שייסע לכם בכך.

יום השואה החל היום, מחזיר אותי, כמו בכל שנה, לתקופה בה עסקתי בייצוג ניצולי שואה בתביעותיהם לקבלת תגמולים מהמדינה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, במקביל לעיסוק העיקרי שלי בתחום דיני המשפחה והירושה. החוק הזה נחקק בשנת 1953 בעקבות הסכם השילומים בין מדינת ישראל הצעירה לבין מערב גרמניה.

לפי ההסכם, גרמניה העבירה לישראל סכום עתק, במקום שהיא תשלם בעצמה לניצולים שהפכו לאזרחי ישראל. מדינת ישראל היתה אמורה להשתמש בכספים האלה כדי לשלם פיצויים לניצולי השואה במקום גרמניה.

אבל בפועל, השתמשה המדינה בכספים כדי לממן נושאים אחרים, כגון קליטת גלי העליה הגדולים בעשור הראשון לקיום המדינה, צרכים בטחוניים וכו'. ניצולי השואה נדחקו הצידה. רק עשרות שנים לאחר שנחקק החוק, בשנות התשעים, החלה המדינה לשלם תגמולים לניצולי השואה בהיקף רחב, וגם זה בסכומים נמוכים בהרבה ממה ששילמה גרמניה.

אם לא די בכך, המדינה דחתה תביעות רבות של ניצולי שואה בטענות מטענות שונות: לא הוכחה התביעה על ידי הניצול, לא מתקיימים התנאים המשפטיים וכו'. אני זוכר איך באותה תקופה, ביליתי כמעט כל שבוע בבתי משפט בערעורים על החלטות משרד האוצר לדחות את תביעותיהם של ניצולי השואה. רוב הערעורים התקבלו. חלק נדחו. מספר פעמים נזקקתי להגיע עד לבית המשפט העליון כדי שהמדינה תכיר בזכותם של ניצולים לפיצויים.

הייתם מאמינים שמדינת ישראל טענה שניצול שואה שגורש מעיר מגוריו לעיר אחרת בצו של מדינות ששיתפו פעולה עם הנאצים (כגון בולגריה, רומניה והונגריה), לא זכאי לפיצויים אלא אם כן הגירוש היה בליווי שומרים חמושים? או ששהייה בעוצר שנכפה על ידי אותם שלטונות אנטישמיים, לא מהווה שלילת חירות ולכן לא מזכה בפיצויים? כאילו שהניצול היה יכול להפרת את צו השלטונות ולהישאר בחיים. אבסורד! תביעות של עשרות אלפי ניצולי שואה נדחו על ידי משרד האוצר בטענות האלו. רק אחרי שהגעתי עם הפניות האלו לבית המשפט העליון, נפתר העניין ובית המשפט העליון פסק את המובן מאליו – הניצולים זכאים לפיצויים.

יום השואה בשבילי הוא לא רק יום של עצב על השואה הנוראה ומיליוני הנרצחים. אלא הוא גם יום של גאווה מהולה בבושה, בכל הקשור לניצולי השואה. בושה על כך שאז כמו היום, היחס של מדינת ישראל לניצולי השואה החיים בה, מעליב. נורא לקרוא על ניצולי שואה שנשארים לבדם, שאין להם כסף לתרופות או כדי לחמם את הבית בחורף. גאווה, על כך שהיתה לי את הזכות לתרום את תרומתי הצנועה להרחבת מעגל הזכאות של ניצולי השואה לפיצויים ולגרום למדינה לקיים – גם אם באופן חלקי – את חובתה המשפטית והמוסרית כלפי ניצולי השואה שהם חלק משמעותי ממגש הכסף עליו ניתנה לכולנו, מדינת היהודים.

בנושאי חינוך, מחלוקות בין הורים פרודים או גרושים עלולות להיות קשות.

מה עושים כשיש מחלוקת לגבי בית הספר שאליו רושמים את הילדים?

מוזמנים לשמוע הסבר שנתתי בתכנית "סוגרים חשבון" , וגם טיפ מעשי, למצבים אלה.