מספרים עלינו
כתבתי על מצב הדמדומים הזה, שבו חלק מהלקוחות שלי מגיעים אלי, שבו הם יודעים שלא טוב להם בנישואין אבל עדיין לא בטוחים מה לעשות בקשר לזה. המקרה של מירה (שם בדוי), היה בדיוק כזה. היא הגיעה מהוססת מאוד, כמו לא מאמינה שהיא יושבת במשרד של עורך דין שעוסק בגירושין. היא טרחה להבהיר לי מיד בתחילת השיחה שהיא לא באה כי היא רוצה להתגרש. פשוט היא מרגישה כבר הרבה זמן שרע לה בנישואין, והיא רוצה לדעת מה הזכויות שלה במקרה והיא תחליט שכן.היות ויש לי ניסיון במקרים כאלה ואני מכיר את הדינמיקה, שאלתי אותה אם היא שמה לב להתנהגות שונה של בן הזוג שלה בזמן האחרון. היא חשבה שאני מתכוון לקשר עם אישה אחרת, אבל הבהרתי לה שלא לזה אני מתכוון. אני מתכוון אם יש משהו בהתנהגות של בן הזוג בזמן האחרון, שנראה לה לא אופייני לו, או מוזר בדרך כלשהי.היא חשבה, ואמרה שבעצם, למרות שהיא לא חשבה על זה קודם, כן, יש. היא אמרה שהרבה פעמים בשיחות שלהם, היא מרגישה כאילו שהוא מנסה לגרום לה לומר דברים מסוימים, בניסוח מאוד מסוים, ואם היא לא אומרת את זה, הוא מתעקש. שאלתי אם היא מרגישה שהוא "מדובב" אותה, והיא אמרה שמוזר אבל כן. שאלתי מה עוד? והיא אמרה שהיא קיבלה טלפון מסוכן הביטוח שלהם שאמר לה שהמסמכים שבן הזוג ביקש הגיעו, והיא לא הבינה באילו מסמכים מדובר. כשהיא שאלה את בן הזוג שלה הוא אמר לה שסתם מדובר במשהו "טכני".אמרתי לה, שלפי הניסיון וההתרשמות שלי, בעוד היא מתלבטת עם עצמה מה לעשות עם זה שרע לה בנישואין, בן הזוג שלה כבר עושה צעדים מעשיים לקראת גירושין – הוא אוסף חומר (כמו מסוכן הביטוח למשל), כנראה מקליט אותה ולכן מנסה לגרום לה להגיד דברים בדרך מסוימת וכו'.כשאמרתי את הדברים האלה, ראיתי איך פתאום התובנה מכה בה, כל הנקודות מתחברות, והיא מבינה שכנראה זה באמת מה שקורה. היא מאוד נבהלה, ושאלה, אז מה עושים?שאלה טובה. אם היא הייתה אומרת לי מיד שהיא החליטה סופית להתגרש, אני יודע מה עושים. אבל היא לא החליטה. היא עדיין שוקלת את זה. במקרים האלו, אני ממליץ ללקוחות שלי לקבל ייעוץ רציף שהוא מעין ייעוץ "טרום גירושין", מבלי לנקוט בהליכים משפטיים של ממש. אולי בסוף יתגרשו ואולי לא, וכמובן שזה לגיטימי לשקול ולהתלבט לפני שעושים צעד כל כך דרמטי בחיים. אבל בינתיים, בעודנו שוקלים ומתלבטים, אפשר לעשות פעולות שלא "שוברות את הכלים" מצד אחד, אך מצד שני מאפשרות לנו להיות מוכנים, כך שאם בסופו של דבר כן יהיו גירושין, נגיע אליהם מוכנים ובלי שעשינו טעויות שישחקו לטובת הצד האחר.העצה הראשונה שנתתי למירה, הייתה להציע לבן הזוג שלה לפנות יחד לטיפול זוגי, כדי לעבוד על הקשיים בקשר שלהם, ולנסות לתקן ולשפר את היחסים. אם הוא מסרב, זה ייתן לה אינדיקציה מאוד ברורה מה הוא חושב על העתיד של הנישואין האלו. אם הוא מסכים, אפשר יהיה לבחון במהלך הטיפול הזוגי את מידת שיתוף הפעולה שלו וההתמסרות שלו לתהליך, ולגלות האם ההסכמה שלו היא עוד צעד טקטי במטרה "להרדים" אותה? או שהיא אמתית ויש נכונות אותנטית שלו לעבוד על הזוגיות?יש עוד עצות שנתתי לה, ושהן חלק ממה שאני קורא לו – תהליך ייעוץ טרום-גירושין.
מה יקרה אם חלילה לא נוכל לטפל בעצמנו?
מצבים של חוסר וודאות מלווים אותנו לאורך חיינו ומעלים חששות, לכן השאיפה היא לצמצם את אי הוודאות ולייצר רשת ביטחון לעתיד, גם ביחס לאי הודאות הנוגעת ליכולתנו לטפל בעתיד בעניינו כרצוננו. ייפוי כוח מתמשך מסייע ליצור רשת ביטחון במציאות של אי ודאות.מוזמנים להאזין להרצאה שהעברתי, המסבירה מהו ייפוי כוח מתמשך, מהי התועלת בהליך עריכת ייפוי כוח וגם כמה טיפים מעשיים.
אם החלטתם להתגרש אתם צריכים להבין היטב מה המשמעויות של הצעד וכיצד לעשות אותו בצורה הנכונה.
עורך הדין אילן יעקובוביץ, בעלים ומייסד של משרד עו"ד העוסק בדיני משפחה ובעל ניסיון בניהול סכסוכי גירושין מורכבים, בפודקאסט המסביר כיצד נכנסים נכון להליך הגירושין וכיצד מנהלים את ההליך בצורה מיטבית בקישור הבא:
https://www.mako.co.il/news-business/duns_100-podcasts/Article-da2252345c86c71027.htm
ההחלטה על הפרדת כוחות ופירוק המשפחה היא אחת ההחלטות המשמעותיות שתעשו בחיים שלכם, ולכן, על אף הרגשות העזים שעולים ועוד יעלו, כדאי לבצע את ההחלטה בצורה נבונה ומקצועית.
מוזמנים להאזין לעורך הדין אילן יעקובוביץ, העוסק מעל 20 שנים בהליכי גירושין, בפודקאסט המפרט את הצעדים שיש לבצע מרגע שההחלטה על הגירושין הפכה למעשית בקישור הבא:
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hyvswl7vf
מאת עו״ד אילן יעקובוביץ
ריטלין – כן או לא?
לפני כמה שנים טיפלתי במקרה שבו היתה מחלוקת בין הורים גרושים על מתן תרופת הריטלין לילד בן 8. המורה בבית הספר חשדה שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז לאור התנהגותו והמליצה על הפנייתו לאבחון מתאים. מסקנות האבחון היו חד משמעיות – הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז קשה. ההמלצה היתה לתת לילד ריטלין (או תרופה דומה שתתאים עבורו), כאשר הצפי היה שתחת השפעת התרופה יחול שיפור דרמטי ביכולתו של הילד להתמודד עם המשימות הלימודיות בבית הספר, יפחתו עד מאוד הבעיות ההתנהגותיות שלו, ולכל זה תהיה השפעה רבה על דימויו העצמי ובריאותו הנפשית. האם אותה ייצגתי, תמכה במתן התרופה לילד, אך האב היה "מתנגד אידיאולוגי" לריטלין וראה בכך בבחינת "סימום" של הילד שלא לצורך.
בלית ברירה, לאחר שכל הניסיונות לשכנע את האב נכשלו, פנינו לבית המשפט וביקשנו צו שיחייב מתן ריטלין לילד, חרף התנגדות האב.
כיצד מכריע בית המשפט במחלוקות שכאלו?
בדרך כלל, בית המשפט ממנה מומחה בתחום המקצועי הרלוונטי אשר יחווה את דעתו מה ישרת את טובת הילד בצורה המיטבית. באותו מקרה, בית המשפט מינה נוירולוג ילדים.ואיך מכריע המומחה? על פי רוב, המומחה מכריע לפי הקונצנזוס הרפואי באותה סוגיה.
במקרה זה, כצפוי, המומחה שמינה בית המשפט המליץ על מתן ריטלין לילד, וכך פסק בהתאם גם בית המשפט.חשוב לזכור, שעל פי החוק לשני ההורים יש מעמד שווה ואפוטרופסות מלאה על ילדיהם. כל החלטה בנוגע לילדים, צריכה להתקבל בהסכמה של שני ההורים. במידה ויש בין ההורים מחלוקת שאינם מצליחים ליישבה, יכריע בדבר בית המשפט. לכן, התנגדות של אחד מההורים למתן טיפול רפואי או נפשי לילד, והעדר הסכמה בין ההורים, מחייבת פניה לבית המשפט כדי שיכריע במחלוקת.
תקופה של חוסר וודאות כלכלית מציבה בעיה לא פשוטה בכל הנוגע לחלוקת רכוש בקרב זוגות פרודים וגרושים. כיצד משפיע משבר הקורונה על הדרך שבה יחולק הרכוש בין בני הזוג?
אתם מוזמנים לצפות בהסבר שנתתי בתכנית "סוגרים חשבון" על הקשיים בדרך חלוקת רכוש במשבר הקורונה ובמצבי חוסר וודאות, וגם לשמוע פתרון אפשרי לחלוקה צודקת ומותאמת למצב הנוכחי.
מאת עו״ד אילן יעקובוביץ
כולנו יודעים שקיימים הבדלים בהתייחסות לנושאי פרידה וגירושין בין בני זוג, בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים. אך מה הם אותם הבדלים והאם הם קריטיים?
בתחומים מסוימים אין משמעות לסוג הערכאה בה תידון התביעה, אולם במקרים אחרים יש לכך חשיבות קריטית. תביעות רכושיות, מזונות האשה והילדים ואף שאלות של משמורת והסדרי ראיה נידונים באופן שונה בכל אחד מבתי המשפט.
בתביעות רכושיות, במקרים בהם יש פערים משמעותיים ביכולת הכלכלית, בהכנסה ובכישורים המקצועיים של בני הזוג, בית המשפט לענייני משפחה ימנה מומחה שיעריך את פערי ההשתכרות ואת שווי הזכויות הרשומות על אחד מבני הזוג (למשל, עסק) והנטייה היא לבצע איזון שווה בין הצדדים. לעומת זאת, בבתי הדין הרבניים מתעלמים מפערי השתכרות ולא מאזנים אותם, וכן נוטים לראות נכס או זכויות שרשומות על שם אחד מבני הזוג כשייכים לאותו צד בלבד.
בתי הדין הרבניים מייחסים חשיבות להיבטים מוסריים של התנהגות בני הזוג ולשאלה מי "אשם" בפירוק התא המשפחתי, בבואם לדון בנושאי הרכוש, גם אם לא באופן מוצהר או מודע, בעוד שבבתי המשפט לענייני משפחה אין לשיקולים אלה משקל. בהתאם לנסיבות הפרידה עשויים להיות לכל אחד מבני הזוג שיקולים להעדיף מערכת אחת על פני השניה.
בנושא מזונות האישה בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק מזונות אישה גבוהים יותר, בקלות רבה יותר ומבלי להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של אישה שלא עובדת. לעומתם, בתי המשפט פוסקים מזונות אישה באופן מצומצם ובסכומים נמוכים משמעותית. לכן, בתי הדין הרבניים הם זירה נוחה יותר לנשים ששכרן נמוך ולעומתן שכר בן זוגן גבוה.
הבדל נוסף הוא בפסיקת מזונות ילדים: בתי המשפט פוסקים לפי הלכה חדשה יחסית, שמבחינה בין ילדים מתחת לגיל 6 שלגביהם מוטל עיקר החיוב על האב, לבין ילדים שמעל גיל 6, שלגביהם נדרשת גישה שוויונית בין האב והאם. פסיקה זו, אינה מקובלת על בתי הדין הרבניים, אשר פוסקים מזונות לא שוויוניים גם לגבי ילדים שמעל גיל 6.
גם בענייני משמורת קטינים וזמני שהות, בבית הדין תיתכן גישה שונה מאשר בבית המשפט.
התפיסה השונה מביאה בהכרח גם לתוצאות שונות, ולכן יש חשיבות מכרעת לסוג הערכאה שתדון בעניין. כל עניין ונסיבותיו המיוחדות יביא להעדפה שונה בין מערכות המשפט השונות.
להתייעצות אישית ראשונית ניתן לפנות אלי בטופס שלמטה.
מאת עו״ד אילן יעקובוביץ
כתבנו בעבר על חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדים ועל חלוקת עסק או חברה בין בני זוג.
מה קורה במקרה של פערי השתכרות משמעותיים בין בני הזוג? איך מחלקים את הנכסים במקרים כאלה?המשפט כבר מזמן הכיר בזכותו של בן הזוג החלש כלכלית לקבל "פיצוי" בגין פערים אלו, במקרים המתאימים.
הפרקטיקה היא להעריך את כושר ההשתכרות העתידי של בן הזוג החזק כלכלית, ועל סמך הערכה זו לפסוק סכום חד פעמי שישולם על ידו לבן הזוג האחר.הבעיה היא שמדובר בספקולציה. מה יקרה אם בעתיד אותו בן זוג "חזק" יחלה ויאבד לחלוטין את כושר השתכרותו? התוצאה היא שהוא שילם סכום גדול על חשבון עתיד שלא יתממש. כך גם כאשר מתרחש משבר כלכלי (או אחר) שלא היה צפוי, ואשר גורם להפחתה משמעותית של ההשתכרות של בן הזוג "החזק".
בפועל, הניסיון של מומחים חשבונאיים להעריך את כושר ההשתכרות לעתיד, הופך להיות בבחינת ניחוש באפילה.
הפתרון שהוצע כבר בעבר, הוא שבית המשפט יקבע תשלומים עיתיים במקום תשלום אחד גדול וחד פעמי. כלומר, לקבוע שבן הזוג "החזק" כלכלית ישלם מדי חודש סכום קבוע לבן הזוג האחר, לתקופה מסוימת. זאת כפי שנעשה באופן שגרתי לגבי מזונות ילדים. היתרון של פתרון זה הוא שכמו במזונות ילדים, אם חל שינוי מהותי בעתיד או מתברר שהתחזית לגבי ההכנסות בעתיד התבדתה, אפשר לפנות שוב לבית המשפט ולהפחית או לבטל את התשלום. כלומר מדובר בכלי גמיש שמאפשר עשיית צדק חלוקתי בין הצדדים. החיסרון הוא, שלא מתקיימת אותה הפרדה רכושית סופית שבאופן מסורתי המשפט שואף לייצר בין בני זוג שנפרדים.
הביקורת על השאיפה לייצר הפרדה רכושית סופית, אינה חדשה. כאמור, פסיקת בתי המשפט עדיין לא שם. אך זה בדיוק תפקידו של עורך הדין – לשכנע את בית המשפט שהגיעה העת לקביעת כללים חדשים לאיזון רכושי וכלכלי בין בני זוג שנפרדים, כללים שמותאמים למצב הנוכחי ומאפשרים חלוקה הוגנת וצודקת, המחייבת גמישות, במקום להמר על עתיד לא ודאי ולהטיל את התוצאות של הפסד בהימור זה, באופן מלא על ראשו של אחד מבני הזוג בלבד.
אנחנו סבורים שנכון יהיה לקבוע מנגנונים גמישים יותר של איזון רכושי בין בני זוג שנפרדים, באותם המקרים שהזכרנו, בשל חוסר הוודאות ואי היכולת המעשית לחזות באופן ריאלי את ביצועיה של חברה בעתיד או את השתכרותו של בעל מקצוע בעתיד.
מאת עו״ד אילן יעקובוביץ
כשבני זוג נפרדים, אחד הנושאים החשובים ביותר שעומדים על הפרק, הוא חלוקת הרכוש ביניהם. המחלוקות הרכושיות והכספיות, הן אלו שבמרבית המקרים גורמות לסכסוך בין הצדדים, סכסוך שמתגלגל לבית המשפט.
איך מחלקים את הנכסים כאשר מצבת הנכסים היא מורכבת, למשל, כאשר אחד מבני הזוג מנהל עסק באמצעות חברה, או שיש לאחד מבני הזוג נכסים כגון מניות או אופציות בחברת סטארט-אפ?
לגבי נכס מסוג חברה, גישת בתי המשפט היא שיש לשום את השווי של החברה, ועל הצד שהחברה רשומה על שמו לשלם לצד השני מחצית משווי זה. למעט מקרים נדירים וחריגים ביותר, בית המשפט לא יורה על העברת מחצית ממניות החברה בפועל על שם בן הזוג האחר. הערכת שווי חברות נעשית על ידי מומחים כגון רואי חשבון. יש שיטות שונות להערכת שווי חברות, אך כולן מביאות בחשבון כמרכיב עיקרי בשווי הנוכחי, את הרווחים העתידיים הצפויים של החברה, בהסתמך על ביצועיה בעבר, מצבה הנוכחי ופרמטרים שונים נוספים. כל זה טוב ויפה לגבי חברות "רגילות", כגון עסק שמייצר נעליים או מוצר מוחשי אחר כלשהו, ומאוגד בצורה של חברה. אך מה לגבי חברות סטארט-אפ? בחברות כאלו, יש בדרך כלל רעיון לפיתוח מוצר, טכנולוגיה, אפליקציה או תוכנה כלשהי, והחברה מגייסת הון ממקורות שונים כדי לפתח את המוצר. בדרך כלל ישנם כמה סבבים של גיוס הון. אם הכל הולך טוב, המוצר יפותח, ישווק ויצליח ואז לחברה יהיה שווי רב וניתן יהיה למכור אותה ברווח משמעותי ביותר (מה שמכונה "אקזיט"). אך עד אז, למרות הרעיון המבריק וההון שהחברה גייסה, למעשה אין כל שווי לחברה. מה קורה כשבני הזוג נפרדים בשלב הראשוני של החברה? לכאורה שווי מניות החברה הוא אפס. אך ניתן לטעון שלא זו נקודת הזמן לבצע את האיזון בין הצדדים, שכן רק בעוד כמה שנים יתברר השווי האמיתי של החברה – יתכן והחברה תהיה שווה מיליונים אם המוצר יצליח, ויתכן שתהיה שווה אפס. לכן ההיגיון לכאורה מחייב דחייה של האיזון לגבי החברה, לתקופה מסוימת בעתיד. הוא הדין גם לגבי אופציות שיש לאחד מבני הזוג לרכישת מניות בחברה בה הוא מועסק, או למניות שיש לאחד מבני הזוג בחברה שכזו.
אבל כאן אנחנו נתקלים בבעיה: העיקרון שמנחה את בתי המשפט בחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדים, מכונה Clean Break – כלומר הפרדה סופית ומוחלטת בין הצדדים. המשמעות המעשית היא חלוקה סופית של הנכסים, פירוק השיתוף בנכסים משותפים, כך שכל צד מקבל את חלקו והולך לדרכו ומבלי שהצדדים נשארים שותפים ברכוש כלשהו. ההיגיון מאחורי עיקרון זה, הוא לצמצם למינימום את החיכוך בין צדדים שממילא מערכת היחסים האישית ביניהם הסתיימה, ובכך למנוע סכסוכים ומחלוקות עתידיות. לכן הגישה המסורתית היא הערכת שווי כלל הנכסים המשותפים בנקודת הזמן של הפרידה, וחלוקתו בחלקים שווים בין הצדדים. ברור שחלוקה כזו, יכולה לקפח את בן הזוג שחברת הסטארט-אפ לא רשומה על שמו, ובעוד כמה שנים יברר שהיא שווה מיליונים. לכן בפסיקה החדשה יש אכן נטיה להורות על העברת מניות בפועל בחברות אלו, אם כי לא תמיד הדבר אפשרי מבחינת ההסכמים בין בעלי המניות בחברה עצמה.
פתרון אפשרי נוסף, שטרם אומץ ע"י בתי המשפט, הוא קביעת דחיית איזון שווי החברה בין הצדדים למועד מאוחר יותר. כלומר, לקבוע ששווי החברה לא יאוזן עכשיו, אלא האיזון ידחה בכמה שנים. אז, כשיתברר השווי האמיתי של החברה ויתברר אם אכן הפוטנציאל לאקזיט מומש או לא, יבוצע האיזון הכספי לפי נתוני אמת ולא לפי ספקולציות. כמובן שקביעה כזו, מצריכה גם קביעת מנגנונים לתקופת הביניים בה טרם מבוצע האיזון, אך לאחד מבני הזוג יש שליטה מלאה בחברה ולפיכך הוא עלול לעשות מניפולציות שונות בחברה כדי לקפח את זכויות הצד האחר. מנגנונים כאלו כוללים את הזכות של בן הזוג האחר לקבלת מידע שוטף על ענייני החברה, איסור על ביצוע פעולות מסוימות ללא אישור בית המשפט וכד'. קביעת המנגנונים המתאימים בכל מקרה, והצעתם לבית המשפט, הוא בדיוק התפקיד של עורך הדין המייצג בסוג מורכב זה של מקרים.