מספרים עלינו

לקריאת הכתבה שהתפרסמה באתר עלונדון, לחצו כאן

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני מש־פחה בתל אביב קיבל את תביעתה של ג׳, ישראלית תושבת אנגליה, שבן זוגה לשעבר “חזר” עם הילדים המשותפים לישראל במסווה של “חופשת מולדת”, ללא כוונה להחזירם.
בית המשפט קבע כי מדובר ב”חטיפה” וקיבל את תביעתנו להשבת הילדים לאנגליה בהתאם להוראות אמנת האג.

בעניין אחר פנו אליי לייעוץ בני זוג ישראלים המתגוררים באנגליה, שלהם נכסים בשתי המדינות, וביקשו לערוך הסכם יחסי ממון ביניהם, לאור השקעה של אחד מהם במיזם עסקי תוך קבלת כספים מבני משפחת המקור.
השאלה הייתה כיצד לערוך הסכם שיהיה תקף גם בישראל וגם באנגליה: האם צריך לערוך שני הסכמים? רק אחד?
ומהו הדין שיחול על ההסכם – הישראלי או האנגלי?

לחיות בלונדון כישראלים זה עולם של הזדמנויות: עבודה, לימודים, ילדים שגדלים דו־לשונית וחיים בי־נלאומיים.
אבל דווקא הזיקה לשתי המדינות יוצרת מורכבות בהסדרה המשפטית של ענייני המשפחה.
מורכבות זו גורמת לא פעם לאנשים לדחות החלטות חשובות בענייני משפחה וירושה.
זה מובן לגמרי, אף אחד לא קם בבוקר עם חשק לדבר על פרידה, על צוואה או על כסף.
הבעיה היא שבתחומים הללו ההימנעות מהעיסוק אינה מקלה, אלא להפך: כשמשהו משתבש, כמו סכסוך או מחלוקת, זה קורה לעיתים באופן פתאומי, תחת לחץ, ובדרך כלל עם הרבה רגשות.
וכשיש שתי מדינות בסיפור, הקושי מוכפל. מי שמטפל בדברים מראש ובשיקול דעת מרוויח שקט, שליטה והגנה על המשפחה ועל היחסים בה.
מי שנמנע מה־תמודדות מגלה לעיתים שהמחיר הוא סכסוך מורכב וקשה פי כמה.

ישראלים שחיים במדינה אחרת לא תמיד מודעים עד כמה ישראל עדיין נוכחת בחייהם מבחינה משפטית וכלכלית.
דירה שנשארה בארץ ומושכרת, חשבון בנק ישראלי שלא נסגר, קרן השתלמות או פנסיה בישראל, עסק שנרשם בארץ, ירושה עתידית מהורים, או עצם העובדה שהילדים אזרחי ישראל ויש משפחה קרובה בישראל, כל אלה מחברים אתכם לישראל גם אם עברו שנים מאז שגרתם בה.
ויום אחד, כשיש פרידה, מחלה, פטירה או מחלוקת משפחתית, עולות לפתע שאלות פרקטיות מאוד: היכן מטפלים בכך, באנגליה או בישראל? מי מוסמך להחליט? ואיך דואגים שההחלטות יהיו אפקטיביות בשתי המדינות?
במצבים כאלה, ייעוץ מוקדם אינו מותרות אלא כלי הכרחי שמונע טעויות וסכסוכים מיותרים.

כשמדובר בפרידה או בגירושין, אחת השאלות הראשו־נות שיש להבין היא באיזו מדינה מנהלים את התהליך.
זו אינה שאלה טכנית. לעיתים ההשלכות שונות מאוד בין מערכת משפט אחת לאחרת, למשל ביחס לחלוקת רכוש,
להתייחסות לנכסים הנמצאים בישראל, להתנה־לות סביב חשבונות בנק ופנסיות, וליכולת לאכוף החל־טות במקום שבו באמת חיים או שבו מצויים הנכסים.
לא אחת קורה שאנשים פועלים מהר מדי, מתוך כעס או פחד, ומקבלים החלטות שמקבעות מצב לא נכון לשנים.
לעומת זאת, מי שעוצר לחשוב בתחילת הדרך, מבין את המפה ופועל בצורה מסודרת, יכול לעיתים לחסוך עוגמת נפש רבה, כסף וזמן יקר.
הנושא הרגיש ביותר הוא כמובן הילדים. מצבים אופייניים לפרידה בין בני זוג החיים בחו״ל, כמו רצון של אחד ההורים לחזור לישראל עם הילדים,
ויכוח על מקום מגורים קבוע, מחלוקות לגבי תקופות שהייה בחגים ובחופשות, או נסיעה “זמנית” לישראל שמסתיימת בכך שהילדים לא חוזרים – עלולים במהירות להפוך למשבר עמוק.
גם אם כל הורה בטוח שהוא פועל לטובת הילד, חשוב להקדים ולהתייעץ לפני ביצוע צעדים שעלולים לגרום לנזק בלתי הפיך.
במצבים בינלאומיים חשוב במיוחד להתנהל באופן שקול. מדי שבוע פונים אליי ישראלים המתגוררים במקומות שונים בעולם בשאלה כיצד לפעול נכון במצב המורכב של פרידה מבן או בת זוג תוך מגורים במדינה אחרת.
מניסיוני, קרוב ל־30 שנות עיסוק בדיני משפחה בינלאומיים, ברור כי הסדרה מראש של תרחישים שונים בהסכם בין הצדדים היא האפשרות העדיפה. עם זאת, במקרים רבים הסכם כזה אינו קיים, ויש צורך למצוא פתרונות אחרים.

הסכם הוא אחד הכלים היעילים ביותר לישראלים שחיים בחו״ל, דווקא משום שהוא מאפשר לשני בני הזוג לדעת מראש מה יקרה אם ייפרדו.
רבים נרתעים ממהלך שנראה מנוגד לרומנטיקה, אך למעשה ההפך הוא הנכון: ההסכם מעניק שקט נפשי, במיוחד כשיש נכסים מלפני הנישואין, כשההורים בישראל מסייעים ברכישת דירה או מעבירים סכומים משמעותיים, כשיש פערים בהכנסות, או כשיש נכסים בשתי מדינות.
הסכם טוב אינו נועד “לנצח” את הצד השני, אלא למנוע מחלוקות והליכים משפטיים בעתיד.
מניסיוני, כאשר תהליך עריכת ההסכם מנוהל נכון וברגישות הראויה, הוא אף עשוי לחזק את התקשורת הזוגית ואת היחסים.

ואולי הנושא שהכי דוחים, אך הוא מהחשובים ביותר להסדרה, הוא הצוואה.
מי רוצה לחשוב על היום שבו לא נהיה כאן? אך כאשר יש נכסים בישראל או משפחה בישראל ובמדינה אחרת, או כאשר מבנה המשפחה מורכב,
ילדים מנישואים קודמים, זוגיות שנייה, נכסים שנרכשו במשותף אך רשומים על שם אחד בלבד, הסדרה ברורה בצוואה התקפה בשתי המדינות היא הכרחית ומפחיתה את הסיכון לסכסוך בין בני משפחה בדור הבא.
במצבים בינלאומיים חשוב לבחון את התמו־נה הכוללת: האם יש מקום לצוואה אחת שמכסה את הכול, או שיש צורך בתיאום מדויק כדי למנוע סתירות או כפילויות בין מסמכים שונים.
גם כאשר מדובר בירושה בישראל של אדם שחי בארץ, יורשים המתגוררים בחו״ל מגלים לא פעם שהדב־רים “נתקעים”: נדרשים מסמכים מקוריים, חתימות ואימותים, תרגומים ותיאומים בין רשויות ומוסדות, כגון בנקים, במדינות שונות.
לעיתים גם מחלוקות קטנות מחריפות בשל המרחק וחוסר היכולת לשבת יחד. במצבים כאלה, עזרה מקצועית בישראל יכולה להפוך תהליך מתיש למסודר יותר, לקצר לוחות זמנים ולהפחית טעויות העלולות לגרור עיכובים ממושכים.
בסופו של דבר, כולנו שואפים לשקט נפשי ולביטחון, במיוחד בתחום המשפחתי והכלכלי. החיים בחו״ל אינם מבטלים את הקשר המשפטי לישראל, ולעיתים אף מחדדים אותו.
מי שמקדים להתייעץ ולהסדיר נושאים אלה מרוויח בראש ובראשונה שקט נפשי, הידיעה שיש סדר, ושאם יקרה משהו, המשפחה לא תיוותר בתוך ערפל. וגם אם נקלענו לסכסוך, חשוב לנהל אותו בנחישות וברגישות.

המשרד גאה להיכלל בדירוג היוקרתי לשנת 2026, המהווה הכרה מקצועית וממצבת אותנו בין המובילים בענף.
ההישג משקף את המחויבות שלנו למצוינות, איכות השירות והסטנדרט המקצועי הגבוה של צוות המשרד.

לצפייה בפרופיל המשרד לחצו כאן.

עו"ד והמגשר אילן יעקובוביץ, מומחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בדגש על ניהול של סכסוכי גירושין ופרידה בין בני זוג – כשהוא בעל התמחות מיוחדת בסכסוכים מורכבים מבחינה רכושית, מסביר בפודקאסט את כל מה שצריך לדעת על מעמד משפטי של "ידועים בציבור".
להקשבה לפודקאסט לחצו כאן.

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע לאחרונה כי אם ובנה הקטין, שנמלטו מארה"ב בעקבות התעללות חמורה מצד האב, יישארו בישראל. האם, אשר יוצגה על ידי עו"ד אילן יעקובוביץ', הצליחה לשכנע את בית המשפט שהאב הסכים לעזיבת המשפחה לישראל, ולכן לא מדובר ב"חטיפה" לפי אמנת האג. עוד נטען כי גם אם כן היה מדובר בחטיפה, ישנם חריגים המונעים את החזרת הילד בשל סיכון משמעותי לבריאותו בארה"ב ושילובו המוצלח בחיים בישראל. עו"ד יעקובוביץ' ציין כי מדובר בהחלטה יסודית שמציבה את טובת הילד במרכז.

לקריאת הכתבה המלאה, לחצו כאן.

The Family Court recently ruled that a mother and her minor son, who fled the United States due to severe abuse by the father, will remain in Israel. The mother, represented by Adv. Ilan Yacobovitch, successfully convinced the court that the father had agreed to the family's move to Israel, and therefore, it was not considered "kidnapping" under the Hague Convention. It was also stated that, even if it were considered kidnapping, some exceptions prevent the child's return due to significant health risks in the U.S. and his successful integration into life in Israel. Yacobovitch noted that this is a fundamental decision that places the child's best interests at the center.

.For the full article in English, click here

לקריאת הכתבה באתר The Marker לחצו כאן

ככל שעובר הזמן, כך גם מסלימים העימותים במהלך סכסוך גירושים הנוגע לילדים או לרכוש. עו"ד אילן יעקובוביץ', העוסק בתחום דיני משפחה זה 27 שנה, מציע דרך אחרת לפתרון הסכסוך ומדגיש גם את חשיבות ידיעת החוק הבינלאומי.

סכסוכים משפחתיים עלולים להיות מורכבים וקשים במיוחד, ולרוב גולשים לצד הפסים האישיים גם לבני הבית ולחלוקת הרכוש. לצד הדיונים על דמי מזונות והסדרי ראייה עם הילדים, מתמודדים בבתי המשפט גם עם תיקים סבוכים יותר הכוללים חטיפת ילד למדינה זרה, הברחת רכוש ועוד. עו"ד אילן יעקובוביץ', המתמחה בתחום דיני המשפחה זה 27 שנה, מאמין שיש צורך להבין את החוק הישראלי והבין לאומי כדי לתת שירות מקיף ונכון למקרים מעין אלו, וגם מציע מסלול יעיל יותר לדיני משפט: בוררות מחוץ לכותלי בית המשפט.

"בתחום המשפחה, יותר מכל תחום אחר, ככל שהסכסוך מתמשך יותר כך הוא מסלים יותר מבחינת העצימות הרגשית שלו. הנזק הרגשי שנגרם לכל הצדדים, ובעיקר לילדים, הוא גדול יותר", הוא מסביר. "לכן, אם אנחנו יכולים לאפשר מסלול שמאפשר לצדדים לקבל הכרעה, גם איכותית וגם מהירה, זה ישרת בסופו של דבר את המערכת המשפחתית בצורה טובה יותר. לכן, אני מאמין שזה העתיד של דיני המשפחה, ודאי כשמדובר בסכסוכים עם פאן כספי או רכושי".

בבתי המשפט מתנהלים תיקים רבים הקשורים לדיני משפחה, וחלקם נגררים גם מעבר לים ולובשים היבטים בינלאומיים, במיוחד כאשר הדברים נוגעים למקרה שבו אחד מההורים נמלט עם הילד. "אלו מצבים מורכבים ורגישים במיוחד, המחייבים התייחסות וליווי מקצועי אחר, הרבה יותר עדין ומנוסה", אומר עו"ד יעקובוביץ'. "למשל, באמצעות אמנת האג משנת 1980 שחתומות עליה הרבה מאוד מדינות, כולל ישראל. עניין מרכזי בה הוא נושא דיני משפחה, שמאפשר לטפל במהירות במקרים, כמו דוגמת ילד שיצא לחופשה עם אמא שלו במדינה אחרת והיא לא רוצה להחזיר אותו. אנחנו צריכים להיות לא רק עם הידע של החוק והפסיקה אלא גם להבין מבחינה שכלתנית איך להתנהל במערכת המשפט, איך לנקוט בגישה אנושית וטיפולית כלפי אותם אנשים. כנ"ל לגבי מקרים של הברחת רכוש לחו"ל על ידי אחד הצדדים, וכיצד אנחנו פועלים להוצאת הצווים המתאימים להחזרתו".

בתיק מורכב שבו ייצג עו"ד יעקובוביץ את בן הזוג בסכסוך בין בני זוג, ניתנה החלטה גורפת לטובת בן הזוג.

ההחלטה הדרמטית של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שניתנה במאוחד באמצעות שלושה פסקי דין, הכריעה במסגרת סכסוך בין בני זוג לא נשואים (ידועים בציבור) וקבעה כי ללא כוונת שיתוף רכושי, לאישה לא יהיו זכויות כספיות בנכסי בן זוגה לשעבר.

פסק הדין מדגים את החשיבות העצומה של הסכם יחסי ממון בין ידועים בציבור. שלא כמו בני זוג נשואים, השאלה אם יש או אין שיתוף רכושי בין ידועים בציבור ומה היקפו, אינה ברורה ומוכרעת לפי הערכת כוונתם של הצדדים בכל מקרה לגופו.

לקריאת הכתבה המלאה ראו כאן.

קשר בין בן/ת זוג ישראלי עם בן/ת זוג בעלי אזרחות זרה עשוי להיות מורכב, גם מבחינת מיסוד הזוגיות, וכל שכן כאשר מפרקים אותה ויש בתמונה ילדים. מוזמנים להאזין לפודקאסט שמסביר את המורכבות תוך התייחסות להיבטים המשפטיים המלווים מיסוד ופירוק קשר שכזה. להאזנה

עברו הימים שבהם משפחה כוללת רק גבר ואישה הנשואים לפי דין. כיום ישנן עשרות גרסאות של משפחות – חד הוריות, חד מיניות, פוליאמוריות ועוד.

המערכת המשפטית בארץ מתייחסת לסוגיות של הורות, תשלום מזונות, משמורת וכו' ב'משפחות החדשות'.

מוזמנים להאזין לפודקאסט ב"כלכליסט" בו עו"ד יעקובוביץ מסביר על הנושא, לחצו כאן.