מספרים עלינו

במקרים רבים, אחד מבני הזוג מנהל לבד את הנכסים והנושאים הכספיים. במצב כזה, לעיתים עלול להתעורר החשש מפני הסתרה של חלק מהנכסים הללו במקרה של גירושין, באופן שעלול לפגוע בזכויותיו של בן הזוג השני. כיצד ניתן לגלות אם תופעה זו מתרחשת? לאילו התנהגויות כדאי לשים לב ואיך ניתן למנוע את הסיכון של הסתרת נכסים? מוזמנים להאזין לפודקאסט בו אני מפרט אודות התופעה והדרכים להתמודד עמה בצורה נכונה. הפודקאסט זמין גם בזירת התוכן של Duns 100.

להאזנה היכנסו לקישור : https://www.calcalist.co.il/local_news/article/syqe3tze5

מה הם נכסים בלתי מוחשיים? מהם הגורמים המשפיעים על הערכת השווי של אותם נכסים? כיצד מחלקים אותם במקרי גירושין? להאזנה לפודקאסט שמעניק תשובות לשאלות המורכבות המלוות את חלוקת הנכסים הבלתי מוחשיים בתהליך הגירושין, לחצו על הלינק: https://www.mako.co.il/news-business/duns_100-podcasts/Article-bc0f08bd7629f71026.htm

אני נרגש לספר שמשרדנו שוב נמנה ברשימת המשרדים המובילים לדיני משפחה בישראל לשנת 2022.
הדירוג הרשמי של Duns 100 נחשב דירוג מקצועי, המרכז את החברות המובילות במשק הישראלי במגוון תחומים. בהזדמנות זו אבקש להודות לשותפי לדרך ולקהל לקוחותינו. נמשיך לדבוק בדרכנו ולספק שירות מקצועי ואנושי.

https://www.duns100.co.il/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5__%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94

ייעוץ-טרום גירושין הנו תהליך שמתאים לנשים או גברים שמתלבטים לגבי גירושין, כלומר הם עצמם עדיין לא החליטו שזה מה שהם רוצים, אבל רוצים להיות מוכנים לתהליך במידה והוא יתרחש.
כתבתי על מירה (שם בדוי) שבפגישת הייעוץ הראשונה איתי, הבינה שבעוד שהיא מתבלטת לגבי הנישואין שלה, בן הזוג שלה כבר נוקט בצעדים ממשיים, כהכנה להליכי גירושין, כגון לאסוף חומר ומסמכים, להקליט אותה ולנסות לגרום לה לומר דברים מסוימים שמתאימים לו, וכו’.
אנשים רבים שחווים משבר בחיי הנישואין, באופן טבעי רוצים לשקם את הזוגיות. לשם כך אפשר לפנות לטיפול זוגי. אבל, מה יקרה אם הטיפול לא יצליח? או אם בן/בת הזוג יחליטו בעוד זמן קצר שהם דווקא רוצים להתגרש במקום לעבוד על הזוגיות? במקרה כזה, נמצא את עצמנו בתוך תהליך גירושין, גם אם זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלנו. ואם כבר תהליך גירושין, עדיף שנגיע אליו מוכנים.
למה הכוונה “מוכנים”? תהליך גירושין הוא כמו בניית בניין – קודם מחליטים מה רוצים לבנות, אחר כך מכינים תוכניות, ואז מניחים את היסודות. אם משהו לקוי בתוכניות או ביסודות, כל הבניין עלול לקרוס. תהליך ייעוץ-טרום-גירושין, הוא הכנת תוכניות למקרה שנתגרש, והנחת היסודות לתהליך גירושין אופטימלי מבחינתנו. בהנחה ומחר מתגרשים, מה הייתי רוצה שיקרה? מה חשוב לי? למשל, איך הייתי רוצה שזמני השהות של הילדים יתחלקו ביני לבין בן/בת הזוג? איך הייתי רוצה שהרכוש יתחלק? וכו’.
אחת הפעולות הראשונות היא איסוף מידע. יש אנשים שבכלל לא יודעים מהו סך הרכוש המשפחתי, איפה מופקדים כספים מסוימים, האם העסק של בן/בת הזוג מנוהל באמצעות חברה? מהן הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות של בן/בת הזוג שלי? כמה כסף עולים הילדים כל חודש? ועוד.
נדבך חשוב בייעוץ, הוא לדעת ממה להיזהר. איך לזהות מניפולציות שיתכן ובן/בת הזוג נוקטים בהן (כמו הדוגמא עליה כתבתי בפוסט הקודם, של הקלטת שיחות וניסיון “לדובב” אותנו לומר דברים שאחר כך עלולים לשמש נגדנו) ולהמנע מליפול בפח.
אם אנחנו מתכוננים כמו שצריך, אפילו שאנחנו לא רוצים להתגרש, אבל במקרה ובכל זאת נגיע לגירושין, אנחנו מעלים באופן משמעותי את הסיכוי לכך שהליך הגירושין יהיה קל יותר מבחינתנו ושהתוצאות שלו יתאמו את הרצונות והצרכים שלנו.
יש הרבה חוכמה באמרה העתיקה, שמי שרוצה שלום שיתכונן למלחמה. תהליך ייעוץ-טרום-גירושין, הוא בדיוק ההכנה הזאת.
כתבתי על מצב הדמדומים הזה, שבו חלק מהלקוחות שלי מגיעים אלי, שבו הם יודעים שלא טוב להם בנישואין אבל עדיין לא בטוחים מה לעשות בקשר לזה. המקרה של מירה (שם בדוי), היה בדיוק כזה. היא הגיעה מהוססת מאוד, כמו לא מאמינה שהיא יושבת במשרד של עורך דין שעוסק בגירושין. היא טרחה להבהיר לי מיד בתחילת השיחה שהיא לא באה כי היא רוצה להתגרש. פשוט היא מרגישה כבר הרבה זמן שרע לה בנישואין, והיא רוצה לדעת מה הזכויות שלה במקרה והיא תחליט שכן.
היות ויש לי ניסיון במקרים כאלה ואני מכיר את הדינמיקה, שאלתי אותה אם היא שמה לב להתנהגות שונה של בן הזוג שלה בזמן האחרון. היא חשבה שאני מתכוון לקשר עם אישה אחרת, אבל הבהרתי לה שלא לזה אני מתכוון. אני מתכוון אם יש משהו בהתנהגות של בן הזוג בזמן האחרון, שנראה לה לא אופייני לו, או מוזר בדרך כלשהי.
היא חשבה, ואמרה שבעצם, למרות שהיא לא חשבה על זה קודם, כן, יש. היא אמרה שהרבה פעמים בשיחות שלהם, היא מרגישה כאילו שהוא מנסה לגרום לה לומר דברים מסוימים, בניסוח מאוד מסוים, ואם היא לא אומרת את זה, הוא מתעקש. שאלתי אם היא מרגישה שהוא “מדובב” אותה, והיא אמרה שמוזר אבל כן. שאלתי מה עוד? והיא אמרה שהיא קיבלה טלפון מסוכן הביטוח שלהם שאמר לה שהמסמכים שבן הזוג ביקש הגיעו, והיא לא הבינה באילו מסמכים מדובר. כשהיא שאלה את בן הזוג שלה הוא אמר לה שסתם מדובר במשהו “טכני”.
אמרתי לה, שלפי הניסיון וההתרשמות שלי, בעוד היא מתלבטת עם עצמה מה לעשות עם זה שרע לה בנישואין, בן הזוג שלה כבר עושה צעדים מעשיים לקראת גירושין – הוא אוסף חומר (כמו מסוכן הביטוח למשל), כנראה מקליט אותה ולכן מנסה לגרום לה להגיד דברים בדרך מסוימת וכו’.
כשאמרתי את הדברים האלה, ראיתי איך פתאום התובנה מכה בה, כל הנקודות מתחברות, והיא מבינה שכנראה זה באמת מה שקורה. היא מאוד נבהלה, ושאלה, אז מה עושים?
שאלה טובה. אם היא הייתה אומרת לי מיד שהיא החליטה סופית להתגרש, אני יודע מה עושים. אבל היא לא החליטה. היא עדיין שוקלת את זה. במקרים האלו, אני ממליץ ללקוחות שלי לקבל ייעוץ רציף שהוא מעין ייעוץ “טרום גירושין”, מבלי לנקוט בהליכים משפטיים של ממש. אולי בסוף יתגרשו ואולי לא, וכמובן שזה לגיטימי לשקול ולהתלבט לפני שעושים צעד כל כך דרמטי בחיים. אבל בינתיים, בעודנו שוקלים ומתלבטים, אפשר לעשות פעולות שלא “שוברות את הכלים” מצד אחד, אך מצד שני מאפשרות לנו להיות מוכנים, כך שאם בסופו של דבר כן יהיו גירושין, נגיע אליהם מוכנים ובלי שעשינו טעויות שישחקו לטובת הצד האחר.
העצה הראשונה שנתתי למירה, הייתה להציע לבן הזוג שלה לפנות יחד לטיפול זוגי, כדי לעבוד על הקשיים בקשר שלהם, ולנסות לתקן ולשפר את היחסים. אם הוא מסרב, זה ייתן לה אינדיקציה מאוד ברורה מה הוא חושב על העתיד של הנישואין האלו. אם הוא מסכים, אפשר יהיה לבחון במהלך הטיפול הזוגי את מידת שיתוף הפעולה שלו וההתמסרות שלו לתהליך, ולגלות האם ההסכמה שלו היא עוד צעד טקטי במטרה “להרדים” אותה? או שהיא אמתית ויש נכונות אותנטית שלו לעבוד על הזוגיות?
יש עוד עצות שנתתי לה, ושהן חלק ממה שאני קורא לו – תהליך ייעוץ טרום-גירושין.

אם החלטתם להתגרש אתם צריכים להבין היטב מה המשמעויות של הצעד וכיצד לעשות אותו בצורה הנכונה.

עורך הדין אילן יעקובוביץ, בעלים ומייסד של משרד עו”ד העוסק בדיני משפחה ובעל ניסיון בניהול סכסוכי גירושין מורכבים, בפודקאסט המסביר כיצד נכנסים נכון להליך הגירושין וכיצד מנהלים את ההליך בצורה מיטבית בקישור הבא:

https://www.mako.co.il/news-business/duns_100-podcasts/Article-da2252345c86c71027.htm

מאת עו״ד אילן יעקובוביץ 

ריטלין – כן או לא?

לפני כמה שנים טיפלתי במקרה שבו היתה מחלוקת בין הורים גרושים על מתן תרופת הריטלין לילד בן 8. המורה בבית הספר חשדה שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז לאור התנהגותו והמליצה על הפנייתו לאבחון מתאים. מסקנות האבחון היו חד משמעיות – הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז קשה. ההמלצה היתה לתת לילד ריטלין (או תרופה דומה שתתאים עבורו), כאשר הצפי היה שתחת השפעת התרופה יחול שיפור דרמטי ביכולתו של הילד להתמודד עם המשימות הלימודיות בבית הספר, יפחתו עד מאוד הבעיות ההתנהגותיות שלו, ולכל זה תהיה השפעה רבה על דימויו העצמי ובריאותו הנפשית. האם אותה ייצגתי, תמכה במתן התרופה לילד, אך האב היה “מתנגד אידיאולוגי” לריטלין וראה בכך בבחינת “סימום” של הילד שלא לצורך.

בלית ברירה, לאחר שכל הניסיונות לשכנע את האב נכשלו, פנינו לבית המשפט וביקשנו צו שיחייב מתן ריטלין לילד, חרף התנגדות האב.

כיצד מכריע בית המשפט במחלוקות שכאלו?
בדרך כלל, בית המשפט ממנה מומחה בתחום המקצועי הרלוונטי אשר יחווה את דעתו מה ישרת את טובת הילד בצורה המיטבית. באותו מקרה, בית המשפט מינה נוירולוג ילדים.

ואיך מכריע המומחה? על פי רוב, המומחה מכריע לפי הקונצנזוס הרפואי באותה סוגיה.
במקרה זה, כצפוי, המומחה שמינה בית המשפט המליץ על מתן ריטלין לילד, וכך פסק בהתאם גם בית המשפט.

חשוב לזכור, שעל פי החוק לשני ההורים יש מעמד שווה ואפוטרופסות מלאה על ילדיהם. כל החלטה בנוגע לילדים, צריכה להתקבל בהסכמה של שני ההורים. במידה ויש בין ההורים מחלוקת שאינם מצליחים ליישבה, יכריע בדבר בית המשפט. לכן, התנגדות של אחד מההורים למתן טיפול רפואי או נפשי לילד, והעדר הסכמה בין ההורים, מחייבת פניה לבית המשפט כדי שיכריע במחלוקת.

תקופה של חוסר וודאות כלכלית מציבה בעיה לא פשוטה בכל הנוגע לחלוקת רכוש בקרב זוגות פרודים וגרושים. כיצד משפיע משבר הקורונה על הדרך שבה יחולק הרכוש בין בני הזוג?

אתם מוזמנים לצפות בהסבר שנתתי בתכנית “סוגרים חשבון” על הקשיים בדרך חלוקת רכוש במשבר הקורונה ובמצבי חוסר וודאות, וגם לשמוע פתרון אפשרי לחלוקה צודקת ומותאמת למצב הנוכחי.

מאת עו״ד אילן יעקובוביץ 

כולנו יודעים שקיימים הבדלים בהתייחסות לנושאי פרידה וגירושין בין בני זוג, בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים. אך מה הם אותם הבדלים והאם הם קריטיים?

בתחומים מסוימים אין משמעות לסוג הערכאה בה תידון התביעה, אולם במקרים אחרים יש לכך חשיבות קריטית. תביעות רכושיות, מזונות האשה והילדים ואף שאלות של משמורת והסדרי ראיה נידונים באופן שונה בכל אחד מבתי המשפט.

בתביעות רכושיות, במקרים בהם יש פערים משמעותיים ביכולת הכלכלית, בהכנסה ובכישורים המקצועיים של בני הזוג, בית המשפט לענייני משפחה ימנה מומחה שיעריך את פערי ההשתכרות ואת שווי הזכויות הרשומות על אחד מבני הזוג (למשל, עסק) והנטייה היא לבצע איזון שווה בין הצדדים. לעומת זאת, בבתי הדין הרבניים מתעלמים מפערי השתכרות ולא מאזנים אותם, וכן נוטים לראות נכס או זכויות שרשומות על שם אחד מבני הזוג כשייכים לאותו צד בלבד.

בתי הדין הרבניים מייחסים חשיבות להיבטים מוסריים של התנהגות בני הזוג ולשאלה מי “אשם” בפירוק התא המשפחתי, בבואם לדון בנושאי הרכוש, גם אם לא באופן מוצהר או מודע, בעוד שבבתי המשפט לענייני משפחה אין לשיקולים אלה משקל. בהתאם לנסיבות הפרידה עשויים להיות לכל אחד מבני הזוג שיקולים להעדיף מערכת אחת על פני השניה.

בנושא מזונות האישה בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק מזונות אישה גבוהים יותר, בקלות רבה יותר ומבלי להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של אישה שלא עובדת. לעומתם, בתי המשפט פוסקים מזונות אישה באופן מצומצם ובסכומים נמוכים משמעותית. לכן, בתי הדין הרבניים הם זירה נוחה יותר לנשים ששכרן נמוך ולעומתן שכר בן זוגן גבוה.

הבדל נוסף הוא בפסיקת מזונות ילדים: בתי המשפט פוסקים לפי הלכה חדשה יחסית, שמבחינה בין ילדים מתחת לגיל 6 שלגביהם מוטל עיקר החיוב על האב, לבין ילדים שמעל גיל 6, שלגביהם נדרשת גישה שוויונית בין האב והאם. פסיקה זו, אינה מקובלת על בתי הדין הרבניים, אשר פוסקים מזונות לא שוויוניים גם לגבי ילדים שמעל גיל 6.

גם בענייני משמורת קטינים וזמני שהות, בבית הדין תיתכן גישה שונה מאשר בבית המשפט.

התפיסה השונה מביאה בהכרח גם לתוצאות שונות, ולכן יש חשיבות מכרעת לסוג הערכאה שתדון בעניין. כל עניין ונסיבותיו המיוחדות יביא להעדפה שונה בין מערכות המשפט השונות.  

להתייעצות אישית ראשונית ניתן לפנות אלי בטופס שלמטה.