מה עדיף – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?
מאת עו״ד אילן יעקובוביץ
כולנו יודעים שקיימים הבדלים בהתייחסות לנושאי פרידה וגירושין בין בני זוג, בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים. אך מה הם אותם הבדלים והאם הם קריטיים?
בתחומים מסוימים אין משמעות לסוג הערכאה בה תידון התביעה, אולם במקרים אחרים יש לכך חשיבות קריטית. תביעות רכושיות, מזונות האשה והילדים ואף שאלות של משמורת והסדרי ראיה נידונים באופן שונה בכל אחד מבתי המשפט.
בתביעות רכושיות, במקרים בהם יש פערים משמעותיים ביכולת הכלכלית, בהכנסה ובכישורים המקצועיים של בני הזוג, בית המשפט לענייני משפחה ימנה מומחה שיעריך את פערי ההשתכרות ואת שווי הזכויות הרשומות על אחד מבני הזוג (למשל, עסק) והנטייה היא לבצע איזון שווה בין הצדדים. לעומת זאת, בבתי הדין הרבניים מתעלמים מפערי השתכרות ולא מאזנים אותם, וכן נוטים לראות נכס או זכויות שרשומות על שם אחד מבני הזוג כשייכים לאותו צד בלבד.
בתי הדין הרבניים מייחסים חשיבות להיבטים מוסריים של התנהגות בני הזוג ולשאלה מי “אשם” בפירוק התא המשפחתי, בבואם לדון בנושאי הרכוש, גם אם לא באופן מוצהר או מודע, בעוד שבבתי המשפט לענייני משפחה אין לשיקולים אלה משקל. בהתאם לנסיבות הפרידה עשויים להיות לכל אחד מבני הזוג שיקולים להעדיף מערכת אחת על פני השניה.
בנושא מזונות האישה בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק מזונות אישה גבוהים יותר, בקלות רבה יותר ומבלי להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של אישה שלא עובדת. לעומתם, בתי המשפט פוסקים מזונות אישה באופן מצומצם ובסכומים נמוכים משמעותית. לכן, בתי הדין הרבניים הם זירה נוחה יותר לנשים ששכרן נמוך ולעומתן שכר בן זוגן גבוה.
הבדל נוסף הוא בפסיקת מזונות ילדים: בתי המשפט פוסקים לפי הלכה חדשה יחסית, שמבחינה בין ילדים מתחת לגיל 6 שלגביהם מוטל עיקר החיוב על האב, לבין ילדים שמעל גיל 6, שלגביהם נדרשת גישה שוויונית בין האב והאם. פסיקה זו, אינה מקובלת על בתי הדין הרבניים, אשר פוסקים מזונות לא שוויוניים גם לגבי ילדים שמעל גיל 6.
גם בענייני משמורת קטינים וזמני שהות, בבית הדין תיתכן גישה שונה מאשר בבית המשפט.
התפיסה השונה מביאה בהכרח גם לתוצאות שונות, ולכן יש חשיבות מכרעת לסוג הערכאה שתדון בעניין. כל עניין ונסיבותיו המיוחדות יביא להעדפה שונה בין מערכות המשפט השונות.
להתייעצות אישית ראשונית ניתן לפנות אלי בטופס שלמטה.
