מספרים עלינו

ייעוץ-טרום גירושין הנו תהליך שמתאים לנשים או גברים שמתלבטים לגבי גירושין, כלומר הם עצמם עדיין לא החליטו שזה מה שהם רוצים, אבל רוצים להיות מוכנים לתהליך במידה והוא יתרחש.

כתבתי על מירה (שם בדוי) שבפגישת הייעוץ הראשונה איתי, הבינה שבעוד שהיא מתבלטת לגבי הנישואין שלה, בן הזוג שלה כבר נוקט בצעדים ממשיים, כהכנה להליכי גירושין, כגון לאסוף חומר ומסמכים, להקליט אותה ולנסות לגרום לה לומר דברים מסוימים שמתאימים לו, וכו’.

אנשים רבים שחווים משבר בחיי הנישואין, באופן טבעי רוצים לשקם את הזוגיות. לשם כך אפשר לפנות לטיפול זוגי. אבל, מה יקרה אם הטיפול לא יצליח? או אם בן/בת הזוג יחליטו בעוד זמן קצר שהם דווקא רוצים להתגרש במקום לעבוד על הזוגיות? במקרה כזה, נמצא את עצמנו בתוך תהליך גירושין, גם אם זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלנו. ואם כבר תהליך גירושין, עדיף שנגיע אליו מוכנים.

למה הכוונה “מוכנים”? תהליך גירושין הוא כמו בניית בניין – קודם מחליטים מה רוצים לבנות, אחר כך מכינים תוכניות, ואז מניחים את היסודות. אם משהו לקוי בתוכניות או ביסודות, כל הבניין עלול לקרוס. תהליך ייעוץ-טרום-גירושין, הוא הכנת תוכניות למקרה שנתגרש, והנחת היסודות לתהליך גירושין אופטימלי מבחינתנו. בהנחה ומחר מתגרשים, מה הייתי רוצה שיקרה? מה חשוב לי? למשל, איך הייתי רוצה שזמני השהות של הילדים יתחלקו ביני לבין בן/בת הזוג? איך הייתי רוצה שהרכוש יתחלק? וכו’.

אחת הפעולות הראשונות היא איסוף מידע. יש אנשים שבכלל לא יודעים מהו סך הרכוש המשפחתי, איפה מופקדים כספים מסוימים, האם העסק של בן/בת הזוג מנוהל באמצעות חברה? מהן הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות של בן/בת הזוג שלי? כמה כסף עולים הילדים כל חודש? ועוד.

נדבך חשוב בייעוץ, הוא לדעת ממה להיזהר. איך לזהות מניפולציות שיתכן ובן/בת הזוג נוקטים בהן (כמו הדוגמא עליה כתבתי בפוסט הקודם, של הקלטת שיחות וניסיון “לדובב” אותנו לומר דברים שאחר כך עלולים לשמש נגדנו) ולהמנע מליפול בפח.

אם אנחנו מתכוננים כמו שצריך, אפילו שאנחנו לא רוצים להתגרש, אבל במקרה ובכל זאת נגיע לגירושין, אנחנו מעלים באופן משמעותי את הסיכוי לכך שהליך הגירושין יהיה קל יותר מבחינתנו ושהתוצאות שלו יתאמו את הרצונות והצרכים שלנו.

יש הרבה חוכמה באמרה העתיקה, שמי שרוצה שלום שיתכונן למלחמה. תהליך ייעוץ-טרום-גירושין, הוא בדיוק ההכנה הזאת.

כתבתי על מצב הדמדומים הזה, שבו חלק מהלקוחות שלי מגיעים אלי, שבו הם יודעים שלא טוב להם בנישואין אבל עדיין לא בטוחים מה לעשות בקשר לזה. המקרה של מירה (שם בדוי), היה בדיוק כזה. היא הגיעה מהוססת מאוד, כמו לא מאמינה שהיא יושבת במשרד של עורך דין שעוסק בגירושין. היא טרחה להבהיר לי מיד בתחילת השיחה שהיא לא באה כי היא רוצה להתגרש. פשוט היא מרגישה כבר הרבה זמן שרע לה בנישואין, והיא רוצה לדעת מה הזכויות שלה במקרה והיא תחליט שכן.

היות ויש לי ניסיון במקרים כאלה ואני מכיר את הדינמיקה, שאלתי אותה אם היא שמה לב להתנהגות שונה של בן הזוג שלה בזמן האחרון. היא חשבה שאני מתכוון לקשר עם אישה אחרת, אבל הבהרתי לה שלא לזה אני מתכוון. אני מתכוון אם יש משהו בהתנהגות של בן הזוג בזמן האחרון, שנראה לה לא אופייני לו, או מוזר בדרך כלשהי.

היא חשבה, ואמרה שבעצם, למרות שהיא לא חשבה על זה קודם, כן, יש. היא אמרה שהרבה פעמים בשיחות שלהם, היא מרגישה כאילו שהוא מנסה לגרום לה לומר דברים מסוימים, בניסוח מאוד מסוים, ואם היא לא אומרת את זה, הוא מתעקש. שאלתי אם היא מרגישה שהוא “מדובב” אותה, והיא אמרה שמוזר אבל כן. שאלתי מה עוד? והיא אמרה שהיא קיבלה טלפון מסוכן הביטוח שלהם שאמר לה שהמסמכים שבן הזוג ביקש הגיעו, והיא לא הבינה באילו מסמכים מדובר. כשהיא שאלה את בן הזוג שלה הוא אמר לה שסתם מדובר במשהו “טכני”.

אמרתי לה, שלפי הניסיון וההתרשמות שלי, בעוד היא מתלבטת עם עצמה מה לעשות עם זה שרע לה בנישואין, בן הזוג שלה כבר עושה צעדים מעשיים לקראת גירושין – הוא אוסף חומר (כמו מסוכן הביטוח למשל), כנראה מקליט אותה ולכן מנסה לגרום לה להגיד דברים בדרך מסוימת וכו’.

כשאמרתי את הדברים האלה, ראיתי איך פתאום התובנה מכה בה, כל הנקודות מתחברות, והיא מבינה שכנראה זה באמת מה שקורה. היא מאוד נבהלה, ושאלה, אז מה עושים?

שאלה טובה. אם היא הייתה אומרת לי מיד שהיא החליטה סופית להתגרש, אני יודע מה עושים. אבל היא לא החליטה. היא עדיין שוקלת את זה. במקרים האלו, אני ממליץ ללקוחות שלי לקבל ייעוץ רציף שהוא מעין ייעוץ “טרום גירושין”, מבלי לנקוט בהליכים משפטיים של ממש. אולי בסוף יתגרשו ואולי לא, וכמובן שזה לגיטימי לשקול ולהתלבט לפני שעושים צעד כל כך דרמטי בחיים. אבל בינתיים, בעודנו שוקלים ומתלבטים, אפשר לעשות פעולות שלא “שוברות את הכלים” מצד אחד, אך מצד שני מאפשרות לנו להיות מוכנים, כך שאם בסופו של דבר כן יהיו גירושין, נגיע אליהם מוכנים ובלי שעשינו טעויות שישחקו לטובת הצד האחר.

העצה הראשונה שנתתי למירה, הייתה להציע לבן הזוג שלה לפנות יחד לטיפול זוגי, כדי לעבוד על הקשיים בקשר שלהם, ולנסות לתקן ולשפר את היחסים. אם הוא מסרב, זה ייתן לה אינדיקציה מאוד ברורה מה הוא חושב על העתיד של הנישואין האלו. אם הוא מסכים, אפשר יהיה לבחון במהלך הטיפול הזוגי את מידת שיתוף הפעולה שלו וההתמסרות שלו לתהליך, ולגלות האם ההסכמה שלו היא עוד צעד טקטי במטרה “להרדים” אותה? או שהיא אמתית ויש נכונות אותנטית שלו לעבוד על הזוגיות?

יש עוד עצות שנתתי לה, ושהן חלק ממה שאני קורא לו – תהליך ייעוץ טרום-גירושין.