מספרים עלינו
במקרים רבים, אחד מבני הזוג מנהל לבד את הנכסים והנושאים הכספיים. במצב כזה, לעיתים עלול להתעורר החשש מפני הסתרה של חלק מהנכסים הללו במקרה של גירושין, באופן שעלול לפגוע בזכויותיו של בן הזוג השני. כיצד ניתן לגלות אם תופעה זו מתרחשת? לאילו התנהגויות כדאי לשים לב ואיך ניתן למנוע את הסיכון של הסתרת נכסים? מוזמנים להאזין לפודקאסט בו אני מפרט אודות התופעה והדרכים להתמודד עמה בצורה נכונה. הפודקאסט זמין גם בזירת התוכן של Duns 100.
להאזנה היכנסו לקישור : https://www.calcalist.co.il/local_news/article/syqe3tze5
מה הם נכסים בלתי מוחשיים? מהם הגורמים המשפיעים על הערכת השווי של אותם נכסים? כיצד מחלקים אותם במקרי גירושין? להאזנה לפודקאסט שמעניק תשובות לשאלות המורכבות המלוות את חלוקת הנכסים הבלתי מוחשיים בתהליך הגירושין, לחצו על הלינק: https://www.mako.co.il/
news-business/duns_100- podcasts/Article- bc0f08bd7629f71026.htm
אם המחשבה על גירושין מתחילה לחלוף בראשכם באופן תכוף, כדאי לכם להבין את המשמעות של התהליך במגוון היבטים ונושאים באופן שיסייע לכם להחליט מה הם הצעדים הבאים בשיקום הנישואין, או בצעידה לכיוון פרידה. תוכלו לשמוע הכוונה ראשונית בפודקאסט שלי ב”מאקו”, שבו אני מפרט כיצד יש לנהל מבחינה מעשית את ההתלבטויות שעולות לגבי חיי הנישואין.
כתבתי על מצב הדמדומים הזה, שבו חלק מהלקוחות שלי מגיעים אלי, שבו הם יודעים שלא טוב להם בנישואין אבל עדיין לא בטוחים מה לעשות בקשר לזה. המקרה של מירה (שם בדוי), היה בדיוק כזה. היא הגיעה מהוססת מאוד, כמו לא מאמינה שהיא יושבת במשרד של עורך דין שעוסק בגירושין. היא טרחה להבהיר לי מיד בתחילת השיחה שהיא לא באה כי היא רוצה להתגרש. פשוט היא מרגישה כבר הרבה זמן שרע לה בנישואין, והיא רוצה לדעת מה הזכויות שלה במקרה והיא תחליט שכן.היות ויש לי ניסיון במקרים כאלה ואני מכיר את הדינמיקה, שאלתי אותה אם היא שמה לב להתנהגות שונה של בן הזוג שלה בזמן האחרון. היא חשבה שאני מתכוון לקשר עם אישה אחרת, אבל הבהרתי לה שלא לזה אני מתכוון. אני מתכוון אם יש משהו בהתנהגות של בן הזוג בזמן האחרון, שנראה לה לא אופייני לו, או מוזר בדרך כלשהי.היא חשבה, ואמרה שבעצם, למרות שהיא לא חשבה על זה קודם, כן, יש. היא אמרה שהרבה פעמים בשיחות שלהם, היא מרגישה כאילו שהוא מנסה לגרום לה לומר דברים מסוימים, בניסוח מאוד מסוים, ואם היא לא אומרת את זה, הוא מתעקש. שאלתי אם היא מרגישה שהוא “מדובב” אותה, והיא אמרה שמוזר אבל כן. שאלתי מה עוד? והיא אמרה שהיא קיבלה טלפון מסוכן הביטוח שלהם שאמר לה שהמסמכים שבן הזוג ביקש הגיעו, והיא לא הבינה באילו מסמכים מדובר. כשהיא שאלה את בן הזוג שלה הוא אמר לה שסתם מדובר במשהו “טכני”.אמרתי לה, שלפי הניסיון וההתרשמות שלי, בעוד היא מתלבטת עם עצמה מה לעשות עם זה שרע לה בנישואין, בן הזוג שלה כבר עושה צעדים מעשיים לקראת גירושין – הוא אוסף חומר (כמו מסוכן הביטוח למשל), כנראה מקליט אותה ולכן מנסה לגרום לה להגיד דברים בדרך מסוימת וכו’.כשאמרתי את הדברים האלה, ראיתי איך פתאום התובנה מכה בה, כל הנקודות מתחברות, והיא מבינה שכנראה זה באמת מה שקורה. היא מאוד נבהלה, ושאלה, אז מה עושים?שאלה טובה. אם היא הייתה אומרת לי מיד שהיא החליטה סופית להתגרש, אני יודע מה עושים. אבל היא לא החליטה. היא עדיין שוקלת את זה. במקרים האלו, אני ממליץ ללקוחות שלי לקבל ייעוץ רציף שהוא מעין ייעוץ “טרום גירושין”, מבלי לנקוט בהליכים משפטיים של ממש. אולי בסוף יתגרשו ואולי לא, וכמובן שזה לגיטימי לשקול ולהתלבט לפני שעושים צעד כל כך דרמטי בחיים. אבל בינתיים, בעודנו שוקלים ומתלבטים, אפשר לעשות פעולות שלא “שוברות את הכלים” מצד אחד, אך מצד שני מאפשרות לנו להיות מוכנים, כך שאם בסופו של דבר כן יהיו גירושין, נגיע אליהם מוכנים ובלי שעשינו טעויות שישחקו לטובת הצד האחר.העצה הראשונה שנתתי למירה, הייתה להציע לבן הזוג שלה לפנות יחד לטיפול זוגי, כדי לעבוד על הקשיים בקשר שלהם, ולנסות לתקן ולשפר את היחסים. אם הוא מסרב, זה ייתן לה אינדיקציה מאוד ברורה מה הוא חושב על העתיד של הנישואין האלו. אם הוא מסכים, אפשר יהיה לבחון במהלך הטיפול הזוגי את מידת שיתוף הפעולה שלו וההתמסרות שלו לתהליך, ולגלות האם ההסכמה שלו היא עוד צעד טקטי במטרה “להרדים” אותה? או שהיא אמתית ויש נכונות אותנטית שלו לעבוד על הזוגיות?יש עוד עצות שנתתי לה, ושהן חלק ממה שאני קורא לו – תהליך ייעוץ טרום-גירושין.
ההחלטה על הפרדת כוחות ופירוק המשפחה היא אחת ההחלטות המשמעותיות שתעשו בחיים שלכם, ולכן, על אף הרגשות העזים שעולים ועוד יעלו, כדאי לבצע את ההחלטה בצורה נבונה ומקצועית.
מוזמנים להאזין לעורך הדין אילן יעקובוביץ, העוסק מעל 20 שנים בהליכי גירושין, בפודקאסט המפרט את הצעדים שיש לבצע מרגע שההחלטה על הגירושין הפכה למעשית בקישור הבא:
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hyvswl7vf
מאת עו״ד אילן יעקובוביץ
כולנו יודעים שקיימים הבדלים בהתייחסות לנושאי פרידה וגירושין בין בני זוג, בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים. אך מה הם אותם הבדלים והאם הם קריטיים?
בתחומים מסוימים אין משמעות לסוג הערכאה בה תידון התביעה, אולם במקרים אחרים יש לכך חשיבות קריטית. תביעות רכושיות, מזונות האשה והילדים ואף שאלות של משמורת והסדרי ראיה נידונים באופן שונה בכל אחד מבתי המשפט.
בתביעות רכושיות, במקרים בהם יש פערים משמעותיים ביכולת הכלכלית, בהכנסה ובכישורים המקצועיים של בני הזוג, בית המשפט לענייני משפחה ימנה מומחה שיעריך את פערי ההשתכרות ואת שווי הזכויות הרשומות על אחד מבני הזוג (למשל, עסק) והנטייה היא לבצע איזון שווה בין הצדדים. לעומת זאת, בבתי הדין הרבניים מתעלמים מפערי השתכרות ולא מאזנים אותם, וכן נוטים לראות נכס או זכויות שרשומות על שם אחד מבני הזוג כשייכים לאותו צד בלבד.
בתי הדין הרבניים מייחסים חשיבות להיבטים מוסריים של התנהגות בני הזוג ולשאלה מי “אשם” בפירוק התא המשפחתי, בבואם לדון בנושאי הרכוש, גם אם לא באופן מוצהר או מודע, בעוד שבבתי המשפט לענייני משפחה אין לשיקולים אלה משקל. בהתאם לנסיבות הפרידה עשויים להיות לכל אחד מבני הזוג שיקולים להעדיף מערכת אחת על פני השניה.
בנושא מזונות האישה בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק מזונות אישה גבוהים יותר, בקלות רבה יותר ומבלי להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של אישה שלא עובדת. לעומתם, בתי המשפט פוסקים מזונות אישה באופן מצומצם ובסכומים נמוכים משמעותית. לכן, בתי הדין הרבניים הם זירה נוחה יותר לנשים ששכרן נמוך ולעומתן שכר בן זוגן גבוה.
הבדל נוסף הוא בפסיקת מזונות ילדים: בתי המשפט פוסקים לפי הלכה חדשה יחסית, שמבחינה בין ילדים מתחת לגיל 6 שלגביהם מוטל עיקר החיוב על האב, לבין ילדים שמעל גיל 6, שלגביהם נדרשת גישה שוויונית בין האב והאם. פסיקה זו, אינה מקובלת על בתי הדין הרבניים, אשר פוסקים מזונות לא שוויוניים גם לגבי ילדים שמעל גיל 6.
גם בענייני משמורת קטינים וזמני שהות, בבית הדין תיתכן גישה שונה מאשר בבית המשפט.
התפיסה השונה מביאה בהכרח גם לתוצאות שונות, ולכן יש חשיבות מכרעת לסוג הערכאה שתדון בעניין. כל עניין ונסיבותיו המיוחדות יביא להעדפה שונה בין מערכות המשפט השונות.
להתייעצות אישית ראשונית ניתן לפנות אלי בטופס שלמטה.