מספרים עלינו

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע לאחרונה כי אם ובנה הקטין, שנמלטו מארה”ב בעקבות התעללות חמורה מצד האב, יישארו בישראל. האם, אשר יוצגה על ידי עו”ד אילן יעקובוביץ’, הצליחה לשכנע את בית המשפט שהאב הסכים לעזיבת המשפחה לישראל, ולכן לא מדובר ב”חטיפה” לפי אמנת האג. עוד נטען כי גם אם כן היה מדובר בחטיפה, ישנם חריגים המונעים את החזרת הילד בשל סיכון משמעותי לבריאותו בארה”ב ושילובו המוצלח בחיים בישראל. עו”ד יעקובוביץ’ ציין כי מדובר בהחלטה יסודית שמציבה את טובת הילד במרכז.

לקריאת הכתבה המלאה, לחצו כאן.

The Family Court recently ruled that a mother and her minor son, who fled the United States due to severe abuse by the father, will remain in Israel. The mother, represented by Adv. Ilan Yacobovitch, successfully convinced the court that the father had agreed to the family’s move to Israel, and therefore, it was not considered “kidnapping” under the Hague Convention. It was also stated that, even if it were considered kidnapping, some exceptions prevent the child’s return due to significant health risks in the U.S. and his successful integration into life in Israel. Yacobovitch noted that this is a fundamental decision that places the child’s best interests at the center.

.For the full article in English, click here

לקריאת הכתבה באתר The Marker לחצו כאן

ככל שעובר הזמן, כך גם מסלימים העימותים במהלך סכסוך גירושים הנוגע לילדים או לרכוש. עו”ד אילן יעקובוביץ’, העוסק בתחום דיני משפחה זה 27 שנה, מציע דרך אחרת לפתרון הסכסוך ומדגיש גם את חשיבות ידיעת החוק הבינלאומי.

סכסוכים משפחתיים עלולים להיות מורכבים וקשים במיוחד, ולרוב גולשים לצד הפסים האישיים גם לבני הבית ולחלוקת הרכוש. לצד הדיונים על דמי מזונות והסדרי ראייה עם הילדים, מתמודדים בבתי המשפט גם עם תיקים סבוכים יותר הכוללים חטיפת ילד למדינה זרה, הברחת רכוש ועוד. עו”ד אילן יעקובוביץ’, המתמחה בתחום דיני המשפחה זה 27 שנה, מאמין שיש צורך להבין את החוק הישראלי והבין לאומי כדי לתת שירות מקיף ונכון למקרים מעין אלו, וגם מציע מסלול יעיל יותר לדיני משפט: בוררות מחוץ לכותלי בית המשפט.

“בתחום המשפחה, יותר מכל תחום אחר, ככל שהסכסוך מתמשך יותר כך הוא מסלים יותר מבחינת העצימות הרגשית שלו. הנזק הרגשי שנגרם לכל הצדדים, ובעיקר לילדים, הוא גדול יותר”, הוא מסביר. “לכן, אם אנחנו יכולים לאפשר מסלול שמאפשר לצדדים לקבל הכרעה, גם איכותית וגם מהירה, זה ישרת בסופו של דבר את המערכת המשפחתית בצורה טובה יותר. לכן, אני מאמין שזה העתיד של דיני המשפחה, ודאי כשמדובר בסכסוכים עם פאן כספי או רכושי”.

בבתי המשפט מתנהלים תיקים רבים הקשורים לדיני משפחה, וחלקם נגררים גם מעבר לים ולובשים היבטים בינלאומיים, במיוחד כאשר הדברים נוגעים למקרה שבו אחד מההורים נמלט עם הילד. “אלו מצבים מורכבים ורגישים במיוחד, המחייבים התייחסות וליווי מקצועי אחר, הרבה יותר עדין ומנוסה”, אומר עו”ד יעקובוביץ’. “למשל, באמצעות אמנת האג משנת 1980 שחתומות עליה הרבה מאוד מדינות, כולל ישראל. עניין מרכזי בה הוא נושא דיני משפחה, שמאפשר לטפל במהירות במקרים, כמו דוגמת ילד שיצא לחופשה עם אמא שלו במדינה אחרת והיא לא רוצה להחזיר אותו. אנחנו צריכים להיות לא רק עם הידע של החוק והפסיקה אלא גם להבין מבחינה שכלתנית איך להתנהל במערכת המשפט, איך לנקוט בגישה אנושית וטיפולית כלפי אותם אנשים. כנ”ל לגבי מקרים של הברחת רכוש לחו”ל על ידי אחד הצדדים, וכיצד אנחנו פועלים להוצאת הצווים המתאימים להחזרתו”.

בתיק מורכב שבו ייצג עו”ד יעקובוביץ את בן הזוג בסכסוך בין בני זוג, ניתנה החלטה גורפת לטובת בן הזוג.

ההחלטה הדרמטית של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שניתנה במאוחד באמצעות שלושה פסקי דין, הכריעה במסגרת סכסוך בין בני זוג לא נשואים (ידועים בציבור) וקבעה כי ללא כוונת שיתוף רכושי, לאישה לא יהיו זכויות כספיות בנכסי בן זוגה לשעבר.

פסק הדין מדגים את החשיבות העצומה של הסכם יחסי ממון בין ידועים בציבור. שלא כמו בני זוג נשואים, השאלה אם יש או אין שיתוף רכושי בין ידועים בציבור ומה היקפו, אינה ברורה ומוכרעת לפי הערכת כוונתם של הצדדים בכל מקרה לגופו.

לקריאת הכתבה המלאה ראו כאן.

קשר בין בן/ת זוג ישראלי עם בן/ת זוג בעלי אזרחות זרה עשוי להיות מורכב, גם מבחינת מיסוד הזוגיות, וכל שכן כאשר מפרקים אותה ויש בתמונה ילדים. מוזמנים להאזין לפודקאסט שמסביר את המורכבות תוך התייחסות להיבטים המשפטיים המלווים מיסוד ופירוק קשר שכזה. להאזנה

עברו הימים שבהם משפחה כוללת רק גבר ואישה הנשואים לפי דין. כיום ישנן עשרות גרסאות של משפחות – חד הוריות, חד מיניות, פוליאמוריות ועוד.

המערכת המשפטית בארץ מתייחסת לסוגיות של הורות, תשלום מזונות, משמורת וכו’ ב’משפחות החדשות’.

מוזמנים להאזין לפודקאסט ב”כלכליסט” בו עו”ד יעקובוביץ מסביר על הנושא, לחצו כאן.

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי חדש יחסית במשפט הישראלי, שמאפשר לכל אדם לעצב מראש כיצד יטפלו בו ובענייניו, אם וכאשר הוא לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעתיד.

החוק קובע כי מרגע שאדם הופך לבגיר בגיל 18, הוא כשיר לבצע כל פעולה משפטית ולטפל בענייניו. אך מצב זה יכול להשתנות, כאשר היכולת של האדם לטפל בענייניו, נגרעת באופן משמעותי או אובדת לגמרי. בדרך כלל המצבים האלו אופייניים לגיל המבוגר – דמנציה או מצב רפואי אחר שגורם לירידה קוגניטיבית. אך יתכנו גם מצבים דומים בגיל צעיר יותר, כגון בשל מחלה או תאונה.

עד לאחרונה, קבע החוק שכאשר אדם אינו כשיר עוד לטפל בענייניו, יש למנות לו אפוטרופוס. המשמעות של מינוי אפוטרופוס היא מרחיקת לכת. למעשה מדובר בשלילה מוחלטת של האוטונומיה של הפרט, כאשר האפוטרופוס הממונה הופך להיות הגורם המוסמך היחידי לטפל בכל ענייניו של האדם – הרכושיים, הרפואיים והאישיים. לדוגמא, אדם שמונה לו אפוטרופוס לא יוכל לבצע אפילו פעולות פשוטות בחשבון הבנק שלו, כגון למשוך כסף בסכום כלשהו. ודאי שלאדם לא תהיה גם שליטה כיצד יטפל בו האפוטרופוס, אשר מוקנות לו סמכויות גורפות לקבוע כיצד האדם יטופל מבחינה רפואית, היכן יגור, וכד׳.

תפקיד האפוטרופוס גם כרוך בפיקוח של המדינה. האפוטרופוס חייב לפעול לטובת האדם שלגביו התמנה וכן להגיש דיווחים שוטפים לאפוטרופוס הכללי, שהוא גוף מפקח של המדינה.

יש לכך הצדקה במצבים קיצוניים של אי כשירות, כגון דמנציה מתקדמת או מצב רפואי הפוגע קשות ביכולת הקוגניטיבית. אך ניסיון החיים מלמד, שישנם הרבה מצבי ביניים, בהם קיים גריעה מסוימת מהכשירות, אך לא מוחלטת.

התפיסה העדכנית מבקשת לשמר ככל שניתן את האוטונומיה של הפרט, גם במצבים של מוגבלות פיזית או נפשית, ולהעמיד את האדם במרכז ולא את מוגבלותו. לכן, הנטיה כיום היא למעט ככל שניתן במינוי אפוטרופוס ולעשות זאת רק כאשר אין ברירה אחרת.

בהתאם, תוקן החוק בשנת 2016 והוספו בו חלופות למינוי אפוטרופוס, ובראשן ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח מתמשך, הוא למעשה מסמך שבו אדם יכול לקבוע מראש, כשהוא עדיין כשיר, מי יטפל בו אם וכאשר לא יהיה כשיר, וגם לתת הנחיות ספציפיות ומפורטות כיצד יטופלו ענייניו השונים. הדבר מאפשר לנו לעצב מראש את הטיפול בנו ובעניינינו בעתיד, בהתאם להעדפות, לערכים ולאינטרסים שלנו.

דוגמא: אדם תמך כלכלית בבנו והעביר לו מדי חודש סכום למימון שכר הדירה שלו. אם יהפוך להיות בלתי כשיר וימונה לו אפוטרופוס, האפוטרופוס לא יוכל להמשיך את התמיכה החודשית. אך בייפוי כוח מתמשך, יכול אותו אדם לפרט בהנחיות שהוא מבקש שהממונה עליו יעביר מתוך כספיו כל חודש סכום לבנו בגובה שכר הדירה שלו. כך, רצונו ימשיך להיות ממומש גם לאחר שיהיה בלתי כשיר. אותו דין חל לגבי תרומות לגופים שחשובים לאדם הממנה, או לגבי מתנות שירצה שינתנו בעתיד מתוך רכושו, למשל לנכדיו. באחד המקרים, קבע הממנה בייפוי כוח מתמשך שכל אחד מנכדיו יזכה למימון של לימודי תואר ראשון מתוך כספיו.

דוגמא נוספת: הממנה יכול לקבוע כיצד יטופל והיכן יגור. למשל, ממנה קבעה בייפוי כוח מתמשך, שככל שמצבה הרפואי והסיעודי יאפשר זאת, היא תמשיך להתגורר בביתה ולא תועבר למוסד כלשהו, גם אם הדבר יצריך העסקת מטפלת ששכרה ישולם מתוך כספיה. ככל שמצבה לא יאפשר מגורים בבית, קבעה האישה הוראות בדבר סוג ואיכות המוסד בו תהיה וכן הוראות כיצד לטפל בדירת מגוריה.

דוגמא נוספת היא של מנכ״ל של חברה גדולה בעלת פעילות עסקית נרחבת ובינלאומית, שקבע בייפוי כוח מתמשך כיצד תנוהל החברה מטעמו על ידי שני בניו שנקבעו כממונים, כולל הוראות מפורטות לגבי קבלת החלטות עסקיות שונות.

יתרון חשוב נוסף של ייפוי כוח מתמשך, הוא שבניגוד לאפוטרופסות, אין פיקוח של המדינה. מדובר במסמך וולונטרי שנחתם על ידי הממנה והממונה, מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, ונכנס לתוקף כאשר האדם הופך להיות בלתי כשיר או בהתקיים תנאים אחרים שהממנה עצמו יכול לקבוע בייפוי הכוח. ברגע שנכנס לתוקף, הממונה הופך להיות מוסמך לטפל בכל ענייניו של הממנה, אך לפי ההנחיות ובתנאים שנקבעו ועוצבו מראש על ידי הממנה.

מדובר בכלי משפטי חדש וחשוב, המאפשר לכל אדם, בפרט לאנשים בגיל מבוגר, לעצב את עתידם ואת הטיפול בהם וברכושם, לפי רצונם, העדפותיהם ובהתאם להוראותיהם.

שילוב נכון של ייפוי כוח מתמשך, צוואה והסכמים משפחתיים אחרים, יכול לאפשר לנו תכנון נכון של טיפול בעניינינו השונים וכן העברה של רכוש משפחתי לדור הבא, בצורה חכמה ובמתאם לרצונותינו, ערכינו והעדפותינו.

במקרים רבים, אחד מבני הזוג מנהל לבד את הנכסים והנושאים הכספיים. במצב כזה, לעיתים עלול להתעורר החשש מפני הסתרה של חלק מהנכסים הללו במקרה של גירושין, באופן שעלול לפגוע בזכויותיו של בן הזוג השני. כיצד ניתן לגלות אם תופעה זו מתרחשת? לאילו התנהגויות כדאי לשים לב ואיך ניתן למנוע את הסיכון של הסתרת נכסים? מוזמנים להאזין לפודקאסט בו אני מפרט אודות התופעה והדרכים להתמודד עמה בצורה נכונה. הפודקאסט זמין גם בזירת התוכן של Duns 100.

להאזנה היכנסו לקישור : https://www.calcalist.co.il/local_news/article/syqe3tze5

מה הם נכסים בלתי מוחשיים? מהם הגורמים המשפיעים על הערכת השווי של אותם נכסים? כיצד מחלקים אותם במקרי גירושין? להאזנה לפודקאסט שמעניק תשובות לשאלות המורכבות המלוות את חלוקת הנכסים הבלתי מוחשיים בתהליך הגירושין, לחצו על הלינק: https://www.mako.co.il/news-business/duns_100-podcasts/Article-bc0f08bd7629f71026.htm