מספרים עלינו
אני גאה ונרגש לשתף, שמשרדי, אילן יעקובוביץ – משרד עורכי דין למשפחה נמנה עם משרדי עורכי דין המדורגים בתחומי דיני משפחה וירושה על פי דירוג DUNS 100.אני מודה ללקוחותיי על הבעת האמון.אמשיך להעניק לכם שירות משפטי אמין, מקצועי ובליווי אישי לכל אורך הדרך.
להתייעצות אישית ראשונית ניתן לפנות אלינו [email protected].
מתלבטים האם להישאר בזוגיות או לצאת לדרך חדשה?
מוזמנים לשמוע בהסבר שנתתי בתכנית “סוגרים חשבון” מהן השאלות והשיקולים שעליכם לבחון בדרך לקבלת ההחלטה הנכונה עבורכם ולהכיר את הליך הייעוץ שייסע לכם בכך.
יום השואה החל היום, מחזיר אותי, כמו בכל שנה, לתקופה בה עסקתי בייצוג ניצולי שואה בתביעותיהם לקבלת תגמולים מהמדינה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, במקביל לעיסוק העיקרי שלי בתחום דיני המשפחה והירושה. החוק הזה נחקק בשנת 1953 בעקבות הסכם השילומים בין מדינת ישראל הצעירה לבין מערב גרמניה.
לפי ההסכם, גרמניה העבירה לישראל סכום עתק, במקום שהיא תשלם בעצמה לניצולים שהפכו לאזרחי ישראל. מדינת ישראל היתה אמורה להשתמש בכספים האלה כדי לשלם פיצויים לניצולי השואה במקום גרמניה.
אבל בפועל, השתמשה המדינה בכספים כדי לממן נושאים אחרים, כגון קליטת גלי העליה הגדולים בעשור הראשון לקיום המדינה, צרכים בטחוניים וכו’. ניצולי השואה נדחקו הצידה. רק עשרות שנים לאחר שנחקק החוק, בשנות התשעים, החלה המדינה לשלם תגמולים לניצולי השואה בהיקף רחב, וגם זה בסכומים נמוכים בהרבה ממה ששילמה גרמניה.אם לא די בכך, המדינה דחתה תביעות רבות של ניצולי שואה בטענות מטענות שונות: לא הוכחה התביעה על ידי הניצול, לא מתקיימים התנאים המשפטיים וכו’. אני זוכר איך באותה תקופה, ביליתי כמעט כל שבוע בבתי משפט בערעורים על החלטות משרד האוצר לדחות את תביעותיהם של ניצולי השואה. רוב הערעורים התקבלו. חלק נדחו. מספר פעמים נזקקתי להגיע עד לבית המשפט העליון כדי שהמדינה תכיר בזכותם של ניצולים לפיצויים.
הייתם מאמינים שמדינת ישראל טענה שניצול שואה שגורש מעיר מגוריו לעיר אחרת בצו של מדינות ששיתפו פעולה עם הנאצים (כגון בולגריה, רומניה והונגריה), לא זכאי לפיצויים אלא אם כן הגירוש היה בליווי שומרים חמושים? או ששהייה בעוצר שנכפה על ידי אותם שלטונות אנטישמיים, לא מהווה שלילת חירות ולכן לא מזכה בפיצויים? כאילו שהניצול היה יכול להפרת את צו השלטונות ולהישאר בחיים. אבסורד! תביעות של עשרות אלפי ניצולי שואה נדחו על ידי משרד האוצר בטענות האלו. רק אחרי שהגעתי עם הפניות האלו לבית המשפט העליון, נפתר העניין ובית המשפט העליון פסק את המובן מאליו – הניצולים זכאים לפיצויים.
יום השואה בשבילי הוא לא רק יום של עצב על השואה הנוראה ומיליוני הנרצחים. אלא הוא גם יום של גאווה מהולה בבושה, בכל הקשור לניצולי השואה. בושה על כך שאז כמו היום, היחס של מדינת ישראל לניצולי השואה החיים בה, מעליב. נורא לקרוא על ניצולי שואה שנשארים לבדם, שאין להם כסף לתרופות או כדי לחמם את הבית בחורף. גאווה, על כך שהיתה לי את הזכות לתרום את תרומתי הצנועה להרחבת מעגל הזכאות של ניצולי השואה לפיצויים ולגרום למדינה לקיים – גם אם באופן חלקי – את חובתה המשפטית והמוסרית כלפי ניצולי השואה שהם חלק משמעותי ממגש הכסף עליו ניתנה לכולנו, מדינת היהודים.
בנושאי חינוך, מחלוקות בין הורים פרודים או גרושים עלולות להיות קשות.
מה עושים כשיש מחלוקת לגבי בית הספר שאליו רושמים את הילדים?מוזמנים לשמוע הסבר שנתתי בתכנית “סוגרים חשבון” , וגם טיפ מעשי, למצבים אלה.
מאת עו״ד אילן יעקובוביץ
“זהו זה. החלטתי. אני רוצה להתגרש!” כך התחילה את השיחה איתי טלי (שם בדוי), לקוחה ותיקה. טלי המשיכה ואמרה שהיא שלמה ורגועה עם ההחלטה, לאחר תהליך ההתלבטות והמחשבה המקיף שעברה באחרונה, ושבו ליוויתי אותה. כעת, שואלת טלי – מה עלי לעשות עכשיו?
טוב שטלי העלתה את השאלה – יש חשיבות עצומה לפעולה מהירה בתחילת הדרך, פעולה שלעיתים עשויה להכריע את גורל מערכת היחסים העתידית של בני הזוג, כגרושים.
למרות שלא תמיד נדרשת פניה למערכת המשפט על מנת להכריע בין בני זוג שמתגרשים, הרי שלעיתים אין מנוס מפניה לערכאות. לטובת מקרים שבהם נדרשת פניה כזו ועל מנת להבטיח שהסכסוך יידון בערכאה “הנכונה” עבור הצד היוזם, אני ממליץ לנקוט מיידית בהליך של הגשת “בקשה ליישוב סכסוך”.
ואסביר – קיימים הבדלי גישות והבדלים בפסיקה בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, ששניהם מוסמכים לדון בנושאים הקשורים לגירושין וזכויות הצדדים. לכן חיוני להבטיח את “תפיסת הערכאה הנכונה” שתקנה לצד היוזם את האפשרות לבחור את הערכאה שבה יידון התיק, אם כן יידרש דיון.
כיום אין אפשרות לפתוח תיק בערכאה המועדפת, אלא החוק מחייב להגיש בקשה לניסיון גישור בין הצדדים בטרם הגשת תביעה לערכאות. זוהי “בקשה ליישוב הסכסוך”. החוק קובע גם כי מי שהגיש ראשון את אותה בקשה פשוטה יש לו “זכות קדימה” להגשת תביעות לערכאה שיבחר – לבית המשפט או בית הדין, במקרה והגישור לא מצליח.
אז מה צריך לעשות כדי להשיג זכות ראשונים? ההמלצה החד משמעית היום היא להגיש מיד בקשה ליישוב הסכסוך, ואז לנהל משא ומתן עם הצד השני. אם המשא ומתן יצליח, מה טוב. אם לא יצליח, השגנו יתרון משמעותי וחשוב שמאפשר לנו לבחור היכן יתבררו התביעות בין הצדדים באופן שמשרת את האינטרסים שלנו בצורה הטובה ביותר.
בקשה ליישוב סכסוך כוללת מילוי טופס קצר בן עמוד אחד שניתן להגישו בתוך דקות וכרוכה בתשלום אגרה של 100 ש”ח. זהו הליך קל ופשוט שעשוי לתת יתרון מהותי ומשמעותי בהמשך הדרך.
מאת עו״ד אילן יעקובוביץ
להתגרש או לא? איך מחליטים?
לפני שנתיים פנה אלי רמי (שם בדוי), נשוי בן 42 עם שלושה ילדים, שסיפר לי שכבר שנים הזוגיות שלו לא טובה, בינו ובין בת הזוג שלו יש הרבה ריבים וריחוק, אבל יש להם את הילדים, וגם עסק משותף, ויש לו חשש ממה יקרה אם יחליט להתגרש.
באמת, המחשבה על גירושין לא תמיד מגובשת, בדרך כלל מפחידה ומאיימת, ובעצם פותחת התלבטות לגבי הנושא – להתגרש או לא? איך מחליטים? תהליך קבלת ההחלטה הוא מורכב, וכרוכים בו שיקולים רבים מאד, משמעותיים מאד, ולא תמיד קל לפרק ולנתח את המצב לבד.
כעורך דין עם יותר מ-20 שנות ניסיון בידני משפחה, ובעל הכשרה גם כיועץ מומחה למשפחה, אני מסייע ומלווה אנשים שמתלבטים בשאלה הזו. בנוסף להסבר משפטי ומעשי איך מתנהל תהליך גירושין ואיך הוא צפוי להיראות בנסיבות הספציפיות, ביחד אנחנו עושים סדר, ובודקים מה חשוב לאותו אדם, איזה ערכים מנחים אותם בחיים, איזה השלכות יכולות להיות להחלטה שלהם, מה האיומים שמפחידים אותם ומה ההזדמנויות שקוראות להם. אנחנו בוחנים ביחד גם את ההיבטים הרגשיים והנפשיים, וגם את ההיבטים הכלכליים והמשפטיים. עושים חשיבה כוללת ומקיפה. די מהר התמונה מתחילה להתבהר עבורם, כך שהם מסוגלים לקבל את ההחלטה הנכונה עבורם, בזמן קצר, תוך כמה פגישות.
במקרה של רמי – בדקנו יחד את השיקולים – מצד אחד, ברור לו שאשתו לא מתאימה לו כבת זוג. מצד שני, הילדים קטנים ואולי זה יפגע בהם. מצד אחד, הוא כמה לחיים חדשים. מצד שני, זה יכול לעלות לו הרבה כסף. שאלתי אותו ובדקנו יחד – מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? מה הדבר הכי טוב שיכול לקרות? מה חשוב לך? האם משפחתיות ויציבות יותר חשובים, או שאושר ומימוש עצמי יותר חשובים? האם במצב הנוכחי אתה באמת מגן על הילדים? או שהם יגדלו להיות כמו שהם ראו אותך חי? אם הילד שלך היה בא אליך כאדם בוגר ומספר לך שהוא סובל בנישואין שלו, מה היית מייעץ לו לעשות? להישאר? לעזוב? מה שקרה אחרי כמה פגישות שבהם עשינו סדר בכל השיקולים, וגם נתתי לו הרבה מידע שהיה חסר לו, זה שהוא קיבל החלטה. ואם אתם רוצים לדעת, מה שהוא החליט זה להתגרש. עכשיו הנה העניין – עצם זה שהוא נכנס לתהליך הגירושין כשהוא שלם עם עצמו, אחרי שהוא פתר עבור עצמו את הדילמה, חיזק אותו גם במהלך הגירושין.
לפני חודשיים התקשרתי אליו לשאול מה שלומו, והוא שיתף אותי שהוא בזוגיות חדשה, שהילדים בסדר, וגם הוא אמר לי שלהפתעתו – אותי זה לא הפתיע – כל החיים שלו השתנו – הקריירה שהיתה תקועה, משגשגת, חיי החברה שלו נפתחו מחדש וכו׳. זה מה שאפשרי כשפותרים דילמה כל כך מהותית שתוקעת בעצם את כל החיים של הבן אדם.
וזה מה שאני עושה וזה מה שהשירות הזה מאפשר לאנשים.
למידע נוסף על השירות הייחודי למתלבטים לגבי גירושין, מוזמנים לפנות אלי בטופס ההרשמה שלמטה.