סימנים שצריך להתייעץ עם עו”ד לדיני משפחה
כתבתי על מצב הדמדומים הזה, שבו חלק מהלקוחות שלי מגיעים אלי, שבו הם יודעים שלא טוב להם בנישואין אבל עדיין לא בטוחים מה לעשות בקשר לזה. המקרה של מירה (שם בדוי), היה בדיוק כזה. היא הגיעה מהוססת מאוד, כמו לא מאמינה שהיא יושבת במשרד של עורך דין שעוסק בגירושין. היא טרחה להבהיר לי מיד בתחילת השיחה שהיא לא באה כי היא רוצה להתגרש. פשוט היא מרגישה כבר הרבה זמן שרע לה בנישואין, והיא רוצה לדעת מה הזכויות שלה במקרה והיא תחליט שכן.
היות ויש לי ניסיון במקרים כאלה ואני מכיר את הדינמיקה, שאלתי אותה אם היא שמה לב להתנהגות שונה של בן הזוג שלה בזמן האחרון. היא חשבה שאני מתכוון לקשר עם אישה אחרת, אבל הבהרתי לה שלא לזה אני מתכוון. אני מתכוון אם יש משהו בהתנהגות של בן הזוג בזמן האחרון, שנראה לה לא אופייני לו, או מוזר בדרך כלשהי.
היא חשבה, ואמרה שבעצם, למרות שהיא לא חשבה על זה קודם, כן, יש. היא אמרה שהרבה פעמים בשיחות שלהם, היא מרגישה כאילו שהוא מנסה לגרום לה לומר דברים מסוימים, בניסוח מאוד מסוים, ואם היא לא אומרת את זה, הוא מתעקש. שאלתי אם היא מרגישה שהוא “מדובב” אותה, והיא אמרה שמוזר אבל כן. שאלתי מה עוד? והיא אמרה שהיא קיבלה טלפון מסוכן הביטוח שלהם שאמר לה שהמסמכים שבן הזוג ביקש הגיעו, והיא לא הבינה באילו מסמכים מדובר. כשהיא שאלה את בן הזוג שלה הוא אמר לה שסתם מדובר במשהו “טכני”.
אמרתי לה, שלפי הניסיון וההתרשמות שלי, בעוד היא מתלבטת עם עצמה מה לעשות עם זה שרע לה בנישואין, בן הזוג שלה כבר עושה צעדים מעשיים לקראת גירושין – הוא אוסף חומר (כמו מסוכן הביטוח למשל), כנראה מקליט אותה ולכן מנסה לגרום לה להגיד דברים בדרך מסוימת וכו’.
כשאמרתי את הדברים האלה, ראיתי איך פתאום התובנה מכה בה, כל הנקודות מתחברות, והיא מבינה שכנראה זה באמת מה שקורה. היא מאוד נבהלה, ושאלה, אז מה עושים?
שאלה טובה. אם היא הייתה אומרת לי מיד שהיא החליטה סופית להתגרש, אני יודע מה עושים. אבל היא לא החליטה. היא עדיין שוקלת את זה. במקרים האלו, אני ממליץ ללקוחות שלי לקבל ייעוץ רציף שהוא מעין ייעוץ “טרום גירושין”, מבלי לנקוט בהליכים משפטיים של ממש. אולי בסוף יתגרשו ואולי לא, וכמובן שזה לגיטימי לשקול ולהתלבט לפני שעושים צעד כל כך דרמטי בחיים. אבל בינתיים, בעודנו שוקלים ומתלבטים, אפשר לעשות פעולות שלא “שוברות את הכלים” מצד אחד, אך מצד שני מאפשרות לנו להיות מוכנים, כך שאם בסופו של דבר כן יהיו גירושין, נגיע אליהם מוכנים ובלי שעשינו טעויות שישחקו לטובת הצד האחר.
העצה הראשונה שנתתי למירה, הייתה להציע לבן הזוג שלה לפנות יחד לטיפול זוגי, כדי לעבוד על הקשיים בקשר שלהם, ולנסות לתקן ולשפר את היחסים. אם הוא מסרב, זה ייתן לה אינדיקציה מאוד ברורה מה הוא חושב על העתיד של הנישואין האלו. אם הוא מסכים, אפשר יהיה לבחון במהלך הטיפול הזוגי את מידת שיתוף הפעולה שלו וההתמסרות שלו לתהליך, ולגלות האם ההסכמה שלו היא עוד צעד טקטי במטרה “להרדים” אותה? או שהיא אמתית ויש נכונות אותנטית שלו לעבוד על הזוגיות?
יש עוד עצות שנתתי לה, ושהן חלק ממה שאני קורא לו – תהליך ייעוץ טרום-גירושין.
