ייפוי כוח מתמשך – מה זה ובשביל מה זה טוב?
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי חדש יחסית במשפט הישראלי, שמאפשר לכל אדם לעצב מראש כיצד יטפלו בו ובענייניו, אם וכאשר הוא לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעתיד.
החוק קובע כי מרגע שאדם הופך לבגיר בגיל 18, הוא כשיר לבצע כל פעולה משפטית ולטפל בענייניו. אך מצב זה יכול להשתנות, כאשר היכולת של האדם לטפל בענייניו, נגרעת באופן משמעותי או אובדת לגמרי. בדרך כלל המצבים האלו אופייניים לגיל המבוגר – דמנציה או מצב רפואי אחר שגורם לירידה קוגניטיבית. אך יתכנו גם מצבים דומים בגיל צעיר יותר, כגון בשל מחלה או תאונה.
עד לאחרונה, קבע החוק שכאשר אדם אינו כשיר עוד לטפל בענייניו, יש למנות לו אפוטרופוס. המשמעות של מינוי אפוטרופוס היא מרחיקת לכת. למעשה מדובר בשלילה מוחלטת של האוטונומיה של הפרט, כאשר האפוטרופוס הממונה הופך להיות הגורם המוסמך היחידי לטפל בכל ענייניו של האדם – הרכושיים, הרפואיים והאישיים. לדוגמא, אדם שמונה לו אפוטרופוס לא יוכל לבצע אפילו פעולות פשוטות בחשבון הבנק שלו, כגון למשוך כסף בסכום כלשהו. ודאי שלאדם לא תהיה גם שליטה כיצד יטפל בו האפוטרופוס, אשר מוקנות לו סמכויות גורפות לקבוע כיצד האדם יטופל מבחינה רפואית, היכן יגור, וכד׳.
תפקיד האפוטרופוס גם כרוך בפיקוח של המדינה. האפוטרופוס חייב לפעול לטובת האדם שלגביו התמנה וכן להגיש דיווחים שוטפים לאפוטרופוס הכללי, שהוא גוף מפקח של המדינה.
יש לכך הצדקה במצבים קיצוניים של אי כשירות, כגון דמנציה מתקדמת או מצב רפואי הפוגע קשות ביכולת הקוגניטיבית. אך ניסיון החיים מלמד, שישנם הרבה מצבי ביניים, בהם קיים גריעה מסוימת מהכשירות, אך לא מוחלטת.
התפיסה העדכנית מבקשת לשמר ככל שניתן את האוטונומיה של הפרט, גם במצבים של מוגבלות פיזית או נפשית, ולהעמיד את האדם במרכז ולא את מוגבלותו. לכן, הנטיה כיום היא למעט ככל שניתן במינוי אפוטרופוס ולעשות זאת רק כאשר אין ברירה אחרת.
בהתאם, תוקן החוק בשנת 2016 והוספו בו חלופות למינוי אפוטרופוס, ובראשן ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח מתמשך, הוא למעשה מסמך שבו אדם יכול לקבוע מראש, כשהוא עדיין כשיר, מי יטפל בו אם וכאשר לא יהיה כשיר, וגם לתת הנחיות ספציפיות ומפורטות כיצד יטופלו ענייניו השונים. הדבר מאפשר לנו לעצב מראש את הטיפול בנו ובעניינינו בעתיד, בהתאם להעדפות, לערכים ולאינטרסים שלנו.
דוגמא: אדם תמך כלכלית בבנו והעביר לו מדי חודש סכום למימון שכר הדירה שלו. אם יהפוך להיות בלתי כשיר וימונה לו אפוטרופוס, האפוטרופוס לא יוכל להמשיך את התמיכה החודשית. אך בייפוי כוח מתמשך, יכול אותו אדם לפרט בהנחיות שהוא מבקש שהממונה עליו יעביר מתוך כספיו כל חודש סכום לבנו בגובה שכר הדירה שלו. כך, רצונו ימשיך להיות ממומש גם לאחר שיהיה בלתי כשיר. אותו דין חל לגבי תרומות לגופים שחשובים לאדם הממנה, או לגבי מתנות שירצה שינתנו בעתיד מתוך רכושו, למשל לנכדיו. באחד המקרים, קבע הממנה בייפוי כוח מתמשך שכל אחד מנכדיו יזכה למימון של לימודי תואר ראשון מתוך כספיו.
דוגמא נוספת: הממנה יכול לקבוע כיצד יטופל והיכן יגור. למשל, ממנה קבעה בייפוי כוח מתמשך, שככל שמצבה הרפואי והסיעודי יאפשר זאת, היא תמשיך להתגורר בביתה ולא תועבר למוסד כלשהו, גם אם הדבר יצריך העסקת מטפלת ששכרה ישולם מתוך כספיה. ככל שמצבה לא יאפשר מגורים בבית, קבעה האישה הוראות בדבר סוג ואיכות המוסד בו תהיה וכן הוראות כיצד לטפל בדירת מגוריה.
דוגמא נוספת היא של מנכ״ל של חברה גדולה בעלת פעילות עסקית נרחבת ובינלאומית, שקבע בייפוי כוח מתמשך כיצד תנוהל החברה מטעמו על ידי שני בניו שנקבעו כממונים, כולל הוראות מפורטות לגבי קבלת החלטות עסקיות שונות.
יתרון חשוב נוסף של ייפוי כוח מתמשך, הוא שבניגוד לאפוטרופסות, אין פיקוח של המדינה. מדובר במסמך וולונטרי שנחתם על ידי הממנה והממונה, מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, ונכנס לתוקף כאשר האדם הופך להיות בלתי כשיר או בהתקיים תנאים אחרים שהממנה עצמו יכול לקבוע בייפוי הכוח. ברגע שנכנס לתוקף, הממונה הופך להיות מוסמך לטפל בכל ענייניו של הממנה, אך לפי ההנחיות ובתנאים שנקבעו ועוצבו מראש על ידי הממנה.
מדובר בכלי משפטי חדש וחשוב, המאפשר לכל אדם, בפרט לאנשים בגיל מבוגר, לעצב את עתידם ואת הטיפול בהם וברכושם, לפי רצונם, העדפותיהם ובהתאם להוראותיהם.
שילוב נכון של ייפוי כוח מתמשך, צוואה והסכמים משפחתיים אחרים, יכול לאפשר לנו תכנון נכון של טיפול בעניינינו השונים וכן העברה של רכוש משפחתי לדור הבא, בצורה חכמה ובמתאם לרצונותינו, ערכינו והעדפותינו.
