054-4546844 phone-icon

אילן יעקובוביץ - עו"ד גירושין ומגשר

יצוג משפטי וגישור בגירושין וענייני משפחה

משמורת משותפת

מהי משמורת? החוק קובע שכאשר הורים נפרדים, הם יכולים להסכים ביניהם מי מהם יחזיק בילדם הקטין ומה יהיו זכויותיו של ההורה האחר להיות בקשר עם הקטין. הסכם כזה טעון אישור של בית המשפט. אם לא הצליחו ההורים להגיע להסכמה כאמור, בית המשפט יכריע במחלוקת ביניהם.

למעשה הכוונה בקביעת המשמורת היא קביעת מקום המגורים הקבוע של הילד – האם יתגורר עם אמא או עם אבא או אצל שניהם. בד בבד עם קביעת המשמורת, קובע בית המשפט גם "הסדרי ראיה" או כפי שהם מכונים לאחרונה "זמני שהות", כלומר בית המשפט קובע את הימים והשעות בהם יהיה זכאי ההורה הלא משמורן לקבל את הקטין אליו.

כיצד מחליט בית המשפט בתביעות משמורת? על פי פסיקת בתי המשפט, העקרון המנחה בקביעת משמורת הוא עקרון טובת הילד. בית המשפט אמור לקבוע את הקביעה שתיטיב ביותר עם הילד. "טובת הילד" הוא עקרון אמורפי, אשר בית המשפט אמור לצקת לו תוכן בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו. בפועל, בתיקי משמורת ממנה בית המשפט פקידת סעד לסדרי דין שהיא עובדת סוציאלית ומבקש ממנה להכין דו"ח המכונה "תסקיר" הממליץ על קביעת המשמורת והסדרי הראיה הראויים לטובת הילד באותו מקרה.

חשוב להדגיש שקביעת משמורת אצל אחד מההורים, אינה גורעת ממעמדו של ההורה האחר כאפוטרופוס על הילד, מאחריותו ההורית ומזכותו להיות מעורב בקבלת החלטות משמעותיות בעניינו של הילד, כגון החלטות בדבר אופי חינוכו, המוסד החינוכי בו ילמד, טיפול רפואי ואחר שינתן לו וכד'.

"חזקת הגיל הרך": המצב הנפוץ בישראל הוא קביעת משמורת בידי האם. כמו כן החוק קובע חזקה לפיה טובתם של ילדים עד גיל 6 להיות בחזקת אמם, אלא אם קיימות נסיבות המצדיקות קביעה אחרת. חזקה זו מכונה בציבור בשם "חזקת הגיל הרך" והיא שנויה במחלוקת. ועדת שניט שדנה בעניין המליצה לבטל את החזקה אך המלצותיה טרם יושמו והחוק עדיין לא תוקן.

משמורת משותפת: משמורת משותפת היא קביעה כי שני ההורים יהיו משמורנים וכוללת בדרך כלל חלוקה שווה של זמני השהות של הילד אצל כל אחד מההורים. בעוד שבשנים עברו, קביעת המשמורת בילדים בידי האם היתה כמעט ברירת מחדל בהליכי גירושין, הרי שבשנים האחרונות, יותר ויותר אבות תובעים כי תקבע משמורת משותפת ומבקשים להיות מעורבים במידה שווה בגידול ילדיהם לאחר הגירושין. בהתאם, קיימת נטיה גוברת והולכת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה לקבל תביעות אלו במקרים המתאימים. גם פקידות הסעד הממונות על הכנת תסקיר הממליץ לבית המשפט כיצד לקבוע את המשמורת, ממליצות יותר ויותר על קביעתה של משמרות משותפת. בתי המשפט נוטים יותר לקבוע משמורת משותפת כאשר מוכחת כוונה כנה ורצינית מצד האב לשאת באופן שווה בנטל גידול הילדים והטיפול בהם לאחר הגירושין, להיות זמין עבור הילדים ולהקדיש מזמנו לטיפול בהם כפי המתחייב וכאשר מוכח כי האב בעל מסוגלות הורית טובה ויכול למלא תפקיד זה גם מבחינת אופי ושעות עבודתו. כך למשל, אב שעובד שעות ארוכות ואינו פנוי בשעות אחר הצהריים וכן נוסע לחו"ל במסגרת עבודתו לעיתים קרובות, יתקשה לשכנע את בית המשפט כי משמורת משותפת היא הקביעה הראויה בנסיבות העניין. כמו כן משמורת משותפת מצריכה רמה טובה של תקשורת ושיתוף פעולה בין ההורים וכן מגורים בסמיכות גיאוגרפית זה לזו.

מה לגבי חבות המזונות במצב של משמורת משותפת? לכאורה כאשר נטל גידול הילדים מתחלק באופן שוויוני בין האם לבין האב והילדים שוהים מחצית מהזמן אצל האב, הרי שהאב נושא בפועל בהוצאות הילדים הן מבחינת סיפוק הצרכים היומיומיים והן מבחינת מדור הילדים. לכאורה, ההגיון אומר שבמצב זה לא צריכים להיות תשלומי מזונות מהאב לאם, בהנחה ושני הצדדים מרוויחים פחות או יותר אותו דבר. אך לא זה המצב המשפטי.

החוק בישראל קובע שזכאותם של ילדים יהודים למזונות נקבעת לפי הדין העברי. הדין העברי אינו שוויוני ומחיל על האב חובה אבסולוטית לשאת בעלות הצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים, לרבות הוצאות מדור וחינוך. זאת ללא קשר לשאלה היכן גרים הילדים, כמה זמן הם שוהים בבית האב ומי מטפל בהם. לכאורה התוצאה היא הפליה לרעת אבות, אך מנגד הטענה היא שממילא נשים מרוויחות פחות מגברים עקב אי השוויון בשוק העבודה כנגד נשים, כמו גם ההפליה המובנית שקיימת בדיני המשפחה נגד נשים בכל הקשור לגירושין עצמם, כאשר בפועל נשים רבות נאלצות לוותר על חלק מזכויותיהן הרכושיות "בתמורה" לקבלת גט. יש לציין שועדת שיפמן שדנה בנושא חבות המזונות בישראל, המליצה לקבוע קריטריונים שוויוניים אובייקטיביים לקביעת דמי מזונות המביאים בחשבון בין היתר את היחס בין השתכרותם של שני הצדדים. אך גם דו"ח זה טרם יושם, החוק טרם תוקן ותחולת הדין העברי עודנה בתוקף.

למרות כל האמור, פסיקת בתי המשפט הכירה בצורך להפחית במידה מסויימת מחבות המזונות המוטלת על אב במצב של משמורת משותפת. עד לאחרונה, המצב המשפטי היה שבמצב של משמורת משותפת יש להפחית עד 25% מחבות המזונות, אך לא כולל מרכיב המדור (שכן המשמורת המשותפת לא משנה את העובדה שעל האם לשכור דירה גדולה מספיק עבור הילדים ודמי השכירות החודשיים משולמים בכל מקרה, ללא קשר לשאלה כמה זמן הילדים אכן נמצאים באותה דירה).

עם זאת, שני פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, שינו את התמונה וקבעו כי במצב של משמורת משותפת כאשר שני הצדדים מרוויחים סכומים דומים וכאשר הילדים שוהים אצל כל אחד מההורים פחות או יותר במידה שווה, יש להפחית עד 50% מחבות המזונות של האב כולל רכיב המדור (שכן גם האב שוכר דירה שצריכה להיות גדולה מספיק עבור הילדים וגם הוא נושא בדמי השכירות בהתאם משך החודש כולו).

חשוב להדגיש שבתי המשפט מודעים לחשש שמא תביעה למשמורת משותפת תוגש על ידי האב אך ורק במטרה להפחית את חבות המזונות שתוטל עליו, מבלי שהוא מתכוון בכנות לשאת באופן שוויוני בנטל הטיפול בילדים. בתי המשפט רואים בחומרה הגשת תביעות שכאלו מטעמים "טקטיים" בלבד וכאשר שוכנעו שכך המצב, עלול התובע להיות מחוייב בהוצאות גבוהות, פרט לכך שתביעתו תידחה.

בכל מקרה, ההחלטה אם להגיש תביעה למשמורת משותפת על ידי אב, וכן ההחלטה כיצד להתגונן מפני תביעה כזו על ידי אם, צריכה להעשות בזהירות ובשיקול דעת, לאחר יעוץ משפטי מתאים וכחלק מאסטרטגיה כוללת של ניהול הליכי הגירושין.

לקבלת יעוץ פרטני לגבי משמורת משותפת והאם ניתן או כדאי להגיש תביעה למשמורת משותפת, פנה אלינו בטלפון 054-4546844 או מלא את הטופס שלמטה כדי שנוכל ליצור עמך קשר.

 

...