054-4546844 phone-icon

אילן יעקובוביץ - עו"ד גירושין ומגשר

יצוג משפטי וגישור בגירושין וענייני משפחה

תביעות בענייני רכוש וממון

נושא חלוקת הרכוש בין בני הזוג הוא אחד הנושאים החשובים בגירושין. נושא הרכוש משפיע על עתידנו הכלכלי למשך שנים רבות. תביעות בענייני רכוש וממון בין בני זוג אגב גירושין מתחלקות לכמה קטיגוריות כפי שיפורט להלן.

כאשר מדובר בבני זוג נשואים (בין אם בנישואין כדת משה וישראל או בנישואין אזרחיים), חל חוק יחסי ממון בין בני זוג (למעט לגבי זוגות שנישאו לפני שנת 1974). החוק קובע הנחה שכל הרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים של בני הזוג, הוא רכוש משותף. החוק קובע הסדר שנקרא הסדר איזון משאבים, במקרה של פקיעת הנישואין, בשל גירושין או בשל מוות של אחד מבני הזוג. מהותו של ההסדר היא הקניית זכות לכל אחד מבני הזוג לקבלת מחצית משווי הרכוש המשותף. במקרים מסויימים כפי המפורט בחוק, ניתן לבצע את איזון המשאבים גם לפני פקיעת הנישואין.

מה נכלל בגדר הרכוש המשותף? כל רכוש מכל סוג – מקרקעין (דירת מגורים למשל), מיטלטלין (חפצים כגון תכולת דירה, רכב), כספים בחשבונות בנק, תוכניות חסכון וכד', זכויות סוציאליות ופנסיוניות כגון קרן השתלמות, קופת גמל, פוליסות ביטוח וכד', מניות בחברות לרבות חברות "משפחתיות" באמצעותן נוהל העסק של אחד מבני הזוג, אופציות, ניירות ערך וכד'. כמו כן נכללים "נכסי קריירה" כגון מוניטין אישי ומקצועי וכושר השתכרות של בני הזוג.

לעיתים תביעת איזון המשאבים היא פשוטה ולעיתים היא מורכבת. כך במקרים בהם יש מחלוקת האם נכסים מסויימים כלולים בגדר הרכוש המשותף של הצדדים. למשל, החוק קובע כי נכסים שהתקבלו בידי אחד מבני הזוג במהלך החיים המשותפים בירושה או במתנה, לא יחשבו כרכוש משותף ואין לאזן את שווים בין בני הזוג. עם זאת, על פי פסיקת בתי המשפט, אם ניתן להוכיח נסיבות מהן עולה כוונת שיתוף גם לגבי נכסים אלו, הם כן יחשבו כרכוש משותף. לעיתים ישנן מחלוקות בין בני הזוג בשאלה האם היתה כוונת שיתוף בהתייחס לנכס מסויים או לא. תביעה לאיזון משאבים על פי החוק ניתן להגיש הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה. על פי פסיקת בג"צ, בית הדין הרבני אמור לפסוק בענייני ממון על פי הדין האזרחי החל גם בבתי המשפט ולא על פי דין תורה. עם זאת, קביעה זו לא תמיד מיושמת בבתי הדין.

תביעה נוספת היא תביעה לשמירת זכויות: כאשר עדיין לא הגיע המועד לאיזון המשאבים אך רוצים למנוע מצב שבן הזוג שעל שמו רשום הרכוש או שהרכוש נמצא בשליטתו יקבע עובדות בשטח ויבריח רכוש או יבצע ברכוש פעולות שעלולות לפגוע בזכויותינו, ניתן להגיש תביעה לשמירת זכויות אשר במסגרתה ניתנים צוים וסעדים המונעים פעולות שכאלו.

תביעה נפרדת היא לגבי דירת המגורים של בני הזוג או נכסי מקרקעין אחרים. במצב הנפוץ כאשר הדירה רשומה בחלקים שווים על שם שני הצדדים, יש צורך לפרק את השיתוף בדירה. זאת אנו עושים באמצעות הגשת תביעה לפירוק שיתוף. משמעות פירוק השיתוף בדרך כלל היא מכירתה של הדירה לצד שלישי וחלוקת התמורה בין הצדדים, לאחר ניכוי חובות כגון חוב בגין הלוואת משכנתא. במקרים מסויימים יכול אחד מבני הזוג לרכוש את חלקו של בן הזוג האחר בדירה, על בסיס הערכת שווי של שמאי מקרקעין אובייקטיבי. למרות שהשיטה המשפטית הישראלית תומכת בפירוק השיתוף כאשר אחד מהצדדים מעוניין בכך, פירוק השיתוף אינו אוטומטי ולעיתים קיימות הגבלות על ביצועו. כך למשל, בגדר זכאותה של אישה למזונות מבעלה נכללת זכותה למדור ובמקרים מסויימים בית הדין הרבני נותן לאישה במסגרת תביעת מזונותיה סעד זמני שנקרא "מדור ספציפי" שמשמעותו שהאישה יכולה להמשיך ולגור בדירת המגורים הספציפית של הצדדים. סעד זה מונע את פירוק השיתוף בדירת המגורים עד לסידור הגט בין הצדדים.

כאשר מדובר בבני זוג שאינם נשואים (ידועים בציבור), התביעה הרכושית כוללת כמה שלבים: ראשית, יש לקבוע האמנם מדובר בידועים בציבור. באופן גס, הפסיקה קבעה שני מבחנים לשאלה אם בני זוג יחשבו כידועים בציבור – קיום חיי משפחה כבעל ואישה לרבות יחסי אישות וקיום משק בית משותף. הפסיקה לא קבעה פרק זמן מינימלי לקיומם של יסודות אלו. כמו כן לא בכל מקרה מגורים משותפים הם תנאי להכרה כידועים בציבור. השאלה אם מדובר בידועים בציבור אם לאו, היא מורכבת ואינה חד משמעית ומוכרעת בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו. גם אם הוכרו בני זוג כידועים בציבור, אין משמעות הדבר שכל רכושם אמור להתחלק ביניהם בחלקים שווים בכל מקרה. הפסיקה החילה על ידועים בציבור את חזקת השיתוף בין בני זוג, אשר פותחה במקור בהתייחס לבני זוג שנישאו לפני שנת 1974. חזקה זו קובעת הנחה לפיה כל הרכוש שנצבר על ידי מי מבני הזוג במהלך החיים המשותפים הינו רכוש משותף. בניגוד להסדר איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, אין מדובר בזכות רק למחצית שווי הרכוש, אלא בזכות קניינית ממש לקבלת חצי מהרכוש בפועל. אולם כאמור לגבי ידועים בציבור החזקה אינה חלה אוטומטית, אלא רק על רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים במאמץ משותף. לגבי נכסים אחרים, קבעה הפסיקה שיש להוכיח כוונת שיתוף ספציפית לגבי נכסים אלו. עוצמת תחולת חזקת השיתוף במקרה של ידועים בציבור נקבעת על פי עוצמת הקשר בין הצדדים ומידת הדימיון בין חיהם המשותפים לבין חיי משפחה של בני זוג נשואים. כך למשל, יש משקל רב למשך החיים המשותפים, לקיומם של ילדים משותפים וכד'.

עד עתה דיברנו על התביעות הרכושיות "הקלאסיות". אולם ישנן תביעות כספיות נוספות שעשויות להיות רלבנטיות בין בני זוג, כמו תביעות נזיקין למשל. תביעות נזיקיות מאפשרות למי שנפגע כתוצאה ממעשים של אדם אחר לקבל פיצוי על הנזק שנגרם. בין בני זוג התביעות המקובלות מהסוג הזה הן תביעות בגין נזקי גוף שנגרמו עקב תקיפה אלימה של בן הזוג האחר, תביעות בגין לשון הרע בגין השמצות והכפשות שבן הזוג האחר פרסם וכן לאחרונה מתקבלות בבתי המשפט יותר ויותר תביעות נזיקין בגין סרבנות גט אשר במסגרתן פוסקים פיצוי לאישה שלא היתה יכולה להתגרש ולפתוח פרק חדש בחייה בגלל סרבנותו של בעלה לתת לה גט, למרות פסק דין של בית הדין הרבני שחייב אותו לעשות כן.

 

לחזרה לתביעות האופייניות להליכי גירושין

לחזרה לדף שירותי המשרד

 

...